גיהנום
ראיתי שכתבת שלא בטוח שיש גיהנום כיוון שמספיק באיום, אני תמיד הבנתי שהגיהנום הוא ’הנהמא דכיסופא’, כפי שמוזכר בספרי קדמונים שהגיהנום הוא הבושה. כיוון שישנה מגבלה מסוימת שאיננו יכולים לקבל את הטוב אם אנחנו לא טובים, ולאחר שנענש יהיה ביכולתנו לקבל את הטוב, מה דעתך?.
אין לי מושג ואני מניח שגם להם לא היה. אבל גם אם תניח את זה עדיין הבושה נובעת מתכונת אופי שלנו והיא מיותרת אחרי מותנו.
אז מה הכוונה בהסבר של הרמח’’ל ב’נהמא דכיסופא’, או האם אתה מסכים עם דברי הרמח’’ל?.
הרי לדעתך אין את תכונות האופי לאחר מותנו
דומני שהכוונה ברורה. אבל לדעתי כמו שלי אין מושג גם לו לא היה. זה רעיון שהוא או אחרים חשבו עליו. בלי מקור מלמעלה זה נראה לי חסר טען לדון בו
לא יודע מה לגבי תכונות האופי אחרי מותנו, ואיני יודע מניין שאבת עמדה שלי לגבי זה
מבחינה רציונלית אתה לא חושב שאם אדם עושה איסור כמו לרצוח וכדו' [שזה דבר רשע ולא כמו איסור כלאים] לא יהיה לו גהינום ?
?
אם הוא מודע לכך שזה מרושע אז אם יש גיהינום הוא אולי יקבל אותו. עונש יכול להינתן על עבירה מוסרית כמו על עבירה דתית. שאל את הקב"ה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer