דבר שאינו מתכוון (והסבר ר״ש שקופ)
האם יש לרב הסבר בדברי ר״ש המתיר דבר שאינו מתכוון?
ראיתי את דברי ר״ש שקופ, וכפי שהבנתי, הוא טוען שאם הגברא אינו מתכוון לאיסור, הפעולה אינה נקראת בשם מעשה האיסור (למשל, אין זה מעשה חרישה אלא העתקת ספסל). אני יכול להבין מדוע אין מכנים את המעשה בשם האיסור, אך זה נראה לי עניין סמנטי בלבד, ואיני רואה חילוק מהותי שמצדיק את ההיתר.