דבריו של חבריי – אשמח לשמוע את דעתך.
"אפשר לראות בשיטת הרמב"ם שאין מציאות של שכר ועונש אלא קיים שכר ואי מתן שכר. כלומר, הצדיק מקבל שכר מסוים ואילו הכופר בעיקרים סופו להיעלם לגמרי, לאבד כל המשכיות ממשית.
התמיהה העולה לכאורה היא שהאדם נוצר ב'צלם אלוקים' ולכן אם אדם ייעלם מהמציאות, חלק אלוקי נעלם מהמציאות, בסתירה.
ולכן נראה לי להבין פשט אחר במושג 'צלם אלוקים'. וכך הגדרתי: 'צלם אלוקים' אינו חלק אלוקי שטבוע אינטגראלית באדם אלא אפשרות 'לקבל' את החלק האלוקי המדובר.
ועל כן אדם שלא קיבל על עצמו עול מלכות שמים לא ייאבד חלק אלוקים שמעולם לא נוצר.
ניתן לראות לזה ביסוס מסוים בפסוק על צלם אלוקים ולא אאריך."
תודה מראש, כל טוב
ראשית, אני לא יודע מניין המסקנה הזאת ברמב"ם. הוא מדבר על שכר ועונש ולא רק על שכר.
שנית, האדם יכול להיעלם מהמציאות והחלק האלוקי שלו יישאר בה בצורה זו או אחרת, כמו הישארות הנפש (גלגולים?).
ושלישית, גם אם אין צורך לכך, ההצעה שהוא מעלה אפשרית.
למה להניח שצלם אלוקים הוא "חלק" מהאלוקים? בד"כ המילה צלם באה להראות דמיון (עיין מו"נ פרק ראשון) כמו שאם אני "מצלם" תמונה ואז משמיד אותה, לא נהרס כלום ממה שצילמתי
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer