האם בקרוב ההלכה תתיר אלקטרוניקה בשבת?

שו"תקטגוריה: הלכההאם בקרוב ההלכה תתיר אלקטרוניקה בשבת?
אורן שאל לפני 6 שנים

שלום הרב,
נתקלתי במאמר מעניין בשם: "האם בקרוב ההלכה תתיר אלקטרוניקה בשבת?" שפורסם במקור ראשון. במאמר יש חידוש גדול של הרב רבינוביץ':

מכאן הגיע הרב רבינוביץ לחידושו העיקרי: כדי להחיל "שם מלאכה" על פעולה חשמלית שתוצאותיה אינן אחת מל"ט המלאכות ולאסור עליה בשבת נדרשים שני תנאים – גם שתהיה פעולה ממשית של האדם שניתן להכיר ולהבחין בה, וגם שתהיה תוצאה ניכרת. כראיה לדבריו הוא מביא את דין "זורה ורוח מסייעתו" – "האדם מנענע בידו רחת והתבואה מוקפצת ברוח. פעולתו של האדם ניכרת שהיא כדרך המלאכה, ועל התבואה ניכר שנעשתה בה מלאכת זרייה והוסרה ממנה הפסולת". 

אך אם אין שילוב של פעולה ממשית ותוצאה ממשית אין איסור. מכאן, כאשר אדם עובר מול דלת חשמלית "ברור שאין שֵם מלאכה על פעולה זו של האדם, שאינה אלא הליכה כדרכו, והליכה כשלעצמה אינה מזוהה עם שום מלאכה מל"ט מלאכות והליכתו לא מרמזת על מלאכה כלשהי, וגם ההולך אינו מתכוון בהליכתו זו לעשות מלאכה מל"ט מלאכות. לפיכך גם כאשר הולך לעבר הדלת ורצונו לעבור בה, ואף אם אין דרך אחרת ובוודאי שבהליכתו תיפתח הדלת ואפילו מיד – הרי פתיחת דלת אינה מלאכה, לפיכך הדבר מותר לכתחילה, ואף יש בזה משום עונג שבת". הוא ממשיך וגוזר גזרה שווה לכל המכשירים המופעלים על ידי חיישנים חכמים: "וכי יעלה על הדעת לגזור על פעולות שאינן מלאכות כלל בשום אופן ואין בתוצאות שלהן שום דמיון למלאכה, ובפרט שהאדם אינו עושה פעולה כלשהי המרמזת למלאכה, ומאידך מניעתן תגרום לא רק אי־נוחות אלא אפילו צער ממש? ומה יש כאן לחוש?". 

מה דעתך על החידוש הזה?
בברכה,

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

אני נוטה להסכים (דומני שכבר כתבתי זאת כאן פעם), אבל הנימוק לדעתי לא ממש  מחזיק מים, או לפחות עמום מדיי.
למה אדם שהולך ונדלקת נורה מחיישן שונה מאדם שמנענע רחת ובאמצעות הרוח נוצרת פעולת ברירה? ההבדל הוא הכוונה ולא האם יש כאן פעולת מלאכה או תוצאת מלאכה. לכן דל מהכא את ענייני פעולת מלאכה ותוצאת מלאכה. ברגע שאדם עוסק בשלו ויש משהו צדדי לגמרי שמחולל מזה תוצאה כלשהי, זה גרוע ממתעסק (וגם במתעסק לכל הדעות, למעט רעק"א, אין איסור).
ניסוח אחר (אולי לזה היתה כוונתו?…): כשאדם מהרחוב מסתכל על האדם ואומר "הוא הולך" ולא "הוא מדליק נורה בגרמא", אז אין כאן פעולת הדלקת נורה אלא פעולת הליכה. זה אפילו גרוע יותר מהליכה ברחוב ותלישת עלים בגופו בדרך הילוכו. שם הוא עצמו עושה את הפעולה מבלי משים. זה מתעסק. אצלנו הוא בכלל לא עוסק בפעולה האסורה. משהו אחר, חיצוני לו, מחולל אותה. אמנם כך זה גם בזורה ורוח מסייעתו, אבל שם הכוונה (הרי הנענוע נעשה כדי שהרוח תברור) הופכת את פעולת הרוח לחלק מהפעולה שלו.
 

רוני הגיב לפני 6 שנים

נראה לי שהדברים עדיין צריכים חידוד:
הרי הוא כן מתכוון לפתיחה חשמלית של הדלת (בהנחה שהוא יודע שזו דלת שנפתחת אוטומטית, ובכך הוא חמור ממתעסק). מה ההבדל אם הוא לוחץ על כפתור לפתיחה או שהוא צועד בשדה הראייה של החיישן כדי שהדלת תיפתח (וזו הרי המטרה שלו)? האם ההבדל מתמצה בנראוּת? עד כמה זה נראה שהוא עושה פעולה מיוחדת?

mikyab צוות הגיב לפני 6 שנים

אני לא מדבר על פעולה מכוונת לפתיחת דלת על ידי חיישן. זה דיון אחר (וגם בו יש לפלפל. לכאורה הוא דומה לזורה ורוח מסייעתו). כאן דיברתי על מי שהולך ברחוב ומפעיל חיישנים שונים כמו תאורה, מצלמה וכדומה.

רוני הגיב לפני 6 שנים

נדמה לי שהרב רבינוביץ' המצוטט דווקא התכוון לפעולה מכוונת: https://musaf-shabbat.com/2016/07/24/%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%97/

mikyab צוות הגיב לפני 6 שנים

אם מדובר בפעולה מכוונת, אז הדיון הוא אחר לגמרי. השאלה האם תוצאה אוטומטית מרוחקת יכולה להיות משוייכת למעשה שלי או להיחשב כחלק ממנו. יש מקום לסברא זאת, אבל שוב אני לא רואה בקטע הזה נימוק שיועיל להסביר זאת.

משה הגיב לפני 6 שנים

הולך ע"ג עשבים שנאסר בשבת?

mikyab צוות הגיב לפני 6 שנים

לא הבנתי את הקשר או את ההערה.

משה הגיב לפני 6 שנים

זו אינה פעולה מכוונת ונאסרה

mikyab צוות הגיב לפני 6 שנים

אם זה לא מכוון לעקור זה אינו מתכוין. ואם כלל לא יודע שיש שם עשבים או שיכולים להיעקר זה מתעסק ומותר. ובכל מקרה זו פעולה עם הגוף שלו עצמו ולא משהו חיצוני, ולכן אינו נוגע לענייננו.

אורן הגיב לפני 6 שנים

בשו"ת לגבי נורית עם חיישן תנועה בלינק הזה:
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%9F-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94/

שם כתבת סברה שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו. השאלה מה יהיה הדין אם אני רוצה לבקר חבר (חילוני) בליל שבת (גר קרוב), ויש לו בכניסה לבית פנס שנדלק אוטומטית ברגע שמתקרבים לדלת הבית. בפניני הלכה כתוב כך:
"חובה לנתק את הפנס שנדלק בעקבות המעבר בשביל הגישה לבית, מפני שיש לעובר שם תועלת מן האור שנדלק. וגם אם אין לו תועלת ממנו, אין זה מכבוד השבת לגרום להדלקת פנס. ובשעת הדחק, כאשר המערכת מופעלת ואין שום דרך אחרת להיכנס לבית, אפשר לעבור שם בזחילה, באופן שאולי לא יגרום להפעלת הפנס, וגם אם קרוב לוודאי שיפעיל בזחילתו את הפנס יהיה זה בשינוי. בנוסף לכך יעצום את עיניו, כדי שלא יהנה כלל מהאור שנדלק, ורק יפתחם מעט כדי שלא יכשל בדרכו."

לכאורה לפי מה שכתבת כאן, ניתן יהיה לעבור כרגיל בפתח הבית מבלי לזחול ולעצום עינים (וגם שלא בשעת הדחק), נכון?

mikyab צוות הגיב לפני 6 שנים

אני דיברתי על אור שנדלק כשאני עובר ברחוב. אם מדובר שהוא נהנה מהאור זה סיפור אחר. יש מקום לסברא שצריך להשתדל לא ליהנות ממנו. אם כי איני בטוח בזה, שכן אם באמת לא מדובר בעבירה אז אין כאן הנאה ממעשה שבת. אבל יש סברא שההנאה יוצרת כוונה (כמו בפסי"ר דניחא ליה וסברת שכן נהנה וכו').

Copenhagen Interpretation הגיב לפני 6 שנים

לא הבנתי מדוע צריך להסתבך. אפשר לכאורה מלכתחילה ללחוץ על כפתור שפותח דלת חשמלית, וכפי שהרב אוירבך הראה שאין בעצם הפעלת מכשיר חשמלי בשבת משום מלאכה (חלק על החזו"א נדמה לי).

mikyab צוות הגיב לפני 6 שנים

זה מוסכם על כל הפוסקים שאסור, אמנם לרובם מדרבנן. רש"ז לא חשב שיש כאן בונה דאורייתא אבל ככל הידוע לי לא התיר. שמעתי בשמו הרהורים לגבי חשמל ביו"ט, וגם שם לא הורה להתיר למעשה.

Copenhagen Interpretation הגיב לפני 6 שנים

יש בעיות עם ההצעות לאיסור משום מוליד וסיבות להסתייגות מגזירות שבות חדשות בזמנינו ולכן זכור לי שראיתי שהרב אוירבך התיר שמוש בשעת הדחק (הורה לאימו להפעיל ולכבות מכשיר שמיעה חשמלי על מנת שלא תגמר הסוללה). לכאורה הבעיה החמורה יותר היא שנהנים מחילול שבת של יהודים שעובדים בחברת החשמל.

השאר תגובה

Back to top button