הבנת העולם

שו"תקטגוריה: פילוסופיההבנת העולם
ידידער שאל לפני 6 שנים

בס"ד 
שלום הרב,
רציתי לשאול האם התפיסה הקאנטנית שמבדילה בין האדם התופס למציאות כשלעצמה היא תפיסה ספקנית-סוליפסיסטית? או שמא, אנחנו אכן יכולים ללמוד דברים על המציאות כשלעצמה ולא רק על הופעתה אצלנו? כי הרי גם הלמידה הזאת עצמה נעשת במערכת המושגים שלנו גופא. אז לא ברור כיצד היא יכולה להסיק על הדבר כשלעצמו.
ב. רציתי לשאול, האם קיימת לנו יכולות ללמוד את העצם כשלעצמו או רק את התכונות של העצם. (כמו במשל של הרב עם לייבניץ), והאם יש לנו סיבה להניח שקיים קשר בין התכונות של העצם לעצמותו. 
למשל כשאנו פוגשים חבר בעל מידות טובות במיוחד האם גם "נשמתו" אכן מתוקנת יותר?
או האם אדם יכול לאהוב את עצמות השני?
אפריילעך פסח.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

כבר כתבתי כמה פעמים שההבחנה של קאנט בין הדבר כשלעצמו לבין הופעתו לעינינו לא נובעת ממגבלה כלשהי. תפיסה מעצם הגדרתה היא הכנסת הדבר למערכת המושגים של התופס. במציאות עצמה אין צבע צהוב או אחר. צבעים קיימים רק בהכרה שלנו. וכך גם קולות ושאר תפיסות חושיות. הדרך בה אנחנו תופסים את הדבר כשלעצמו היא לתאר אותו במונחי צבעים וקולות.
לכן שאלתך האם יש קשר בין התמונה אצלנו למציאות עצמה מבוססת על טעות. אין במציאות עצמה צבע אלא רק בהכרה שלנו. הקשר הוא בין הצבע שקיים אצלנו לבין מבנה גבישי שקיים במציאות עצמה ויוצר את הצבע. אדם עם מידות טובות הוא אדם טוב. השאלה האם אדם שמתנהג טוב הוא בעל מידות טובות זו שאלה אחרת. המידות נמצאות בתוך האדם פנימה וקשה לנו לדעת משהו עליהן ישירות. אבל זה לא חופף לגמרי להבחנה בין הדבר כשלעצמו לבין הופעתו בהכרתנו.

ידיד הגיב לפני 6 שנים

העניין הוא שגם הטענה בדבר הקשר שבין המבנה גבישי שקיים במציאות עצמה ויוצר את הצבע לצבע. בנוי גם הוא על מושג הגבישיות ומושג הקשר.
כל הדברים הללו גם להם אין בסיס במציאות סביבנו. ולכן לא ברור הקשר בין הבבנה שלנו למציאות סביבנו
(הדוגמה שנתתי לבעל מידות טובות התייחס לב')

mikyab צוות הגיב לפני 6 שנים

יש כאן חוסר הבנה למה שהסברתי.
גם מושג הגבישיות קיים בעולם בצורה כלשהי ותמונתו אצלנו מתוארת במינוח שלנו. ושוב אין שום משמעות לדיבור האם יש קשר בין זה לזה, כי ברור שיש קשר: מה שמכונה גבישיות בעולם יוצר אצלנו תמונה שקרויה אצלנו גבישיות. חשוב על יצור שבנוי אחרת, ומבחינתו אין בכלל תמונות ויזואליות אלא חושים אחרים. העולם אצלו לא יוצג בצורה ויזואלית אלא בצורה אחרת (למשל קולית). האם אצלו אין התאמה בין המציאות עצמה לבין מה שבהכרתו? ודאי שיש התאמה. הוא צודק בדיוק כמונו. גם הוא וגם אנחנו מתארים את אותה תמונה בשתי שפות שונות (כמו עברית ואנגלית). גם אצלו וגם אצלנו יש התאמה בין העולם לבין התמונה (אודיו או וידאו) בהכרה.

שי זילברשטיין הגיב לפני 6 שנים

הרב מיכי, למה אתה מתכוון "המידות נמצאות בתוך האדם פנימה וקשה לנו לדעת משהו עליהן ישירות" ? אני חושב שמידות טובות זה פשוט התנהגות שמעוררת בנו את התחושה "זה טוב" או "זה רע". מה יש להבין בהם ?

mikyab צוות הגיב לפני 6 שנים

ממש לא. המידות הן תכונות ואופי שבנפש עצמה. ההתנהגות היא לכל היותר ביטוי של המידות, וגם זה לא תמיד (שהרי המידות לא מכתיבות את ההתנהגות. יש לנו גם בחירה, והאופי לא מכתיב את ההתנהגות באופן מלא).
כתבתי על כך כאן לא פעם, ביישוב הקושיא על מהרח"ו והראי"ה קוק שהקשו מדוע התור הלא מצווה על תיקון המידות והאריכו למעניתם ביישוב הדבר. ואני בעוניי לא הבנתי, הרי התורה כן מצווה: להידבק במידותיו של הקב"ה, וזו מצווה מנויה אצל כל מוני המצוות המרכזיים.
ובביאור העניין כתבתי שמה שאנחנו מצווים הוא להידבר בהנהגותיו בפועל (תארי הפעולה), שהרי רק זה מה שגלוי לנו. אבל תיקון המידות לא מדבר על ההתנהגות אלא על האופי והנטיות הפנימיות שלנו. על כך באמת אין ציווי. ואכמ"ל.

שי זילברשטיין הגיב לפני 6 שנים

טוב, אני רואה שהניסוח שלי לדבריי לא היה טוב.
אני מתכוון לשאול: מה יש "להבין" במידות בפני עצמם ? מה לא מובן בהם ? הקריטריון למידה טוב או רעה היא לא אותה תחושה פנימית ("אינטואיציה") שמידה א' היא רעה ומידה ב' היא טובה ?

mikyab123 הגיב לפני 6 שנים

שאלת על מה שאני אמרתי. אני דיברתי על היכולת לדעת את מידותיו של מישהו (דיאגנוזה) ולא על הבנת משמעותה של המידה עצמה

שי זילברשטיין הגיב לפני 6 שנים

אה, סליחה. אז לא הבנתי את דבריך.

השאר תגובה

Back to top button