הדיון בראש בראש
ראיתי את הדיבייט של הרב עם האתאיסט ומאוד התרשמתי מהאינטלקטואליות של הרב.
אבל לא הבנתי משהו. בדיבייט טענת שאין אף דבר שהוא הכרחי. אם כך איך ניתן להסיק מסקנות? ואיך ניתן להגיע למסקנה בנוגע לקיומו או אי קיומו של אלוהים? ובכלל איזה משמעות יש להסקות שלנו על המציאות?
לכל היותר אפשר לטעון שאמונה באלוהים היא רציונלית. אבל אם רציונליות לא ערובה לנכונות המסקנות שנובעות מדרכי ההיסק הרציונליים אין לכך משמעות אם האמונה רציונלית או לא. אז שלא תהיה רציונלית. תהיה מבוססת על רגש, מסורת, סתם המצאה, בגלל שקמתי על רגל שמאל היום. בכל מקרה הגישה הרציונלית לא עדיפה על גישה אחרת כאן כי גם היא לא תוביל למסקנות הכרחיות.
אתה מערבב בין אמת לוודאות. שום דבר אינו ודאי אבל לא צריך וודאות כדי לאמץ משהו. גם מדע אינו ודאי, אז בגלל זה לא אאמין בו? ודאות זה לדעת משהו ב-100%. כל מה שמעבר לזה אינו ודאי. יכולה להיות חוסר וודאות של 5% או של 90%. מבחינתי אי וודאות של 10-20% לא מפריעה, וגם אם הייתה מפריעה – זה מה יש. אין לנו דרך להגיע לוודאות.
תודה על התשובה. לא טענתי שאמת וודאות שקולים. האמת תישאר אמת גם אם אף אחד לא ידע אותה (למרות שיש פילוסופים שיחלקו על כך).
יש לי עוד כמה שאלות
1. מה רמת האי וודאות בקיום אלוהים שאתה מעריך?
2. נכון שהמדע לא וודאי (והזכרת את בעיית האינדוקציה בדיון) אבל לפחות הוא מעמיד דברים למבחן הפרכה.
שיטת הסקה, בעיקר על הלא נודע, לא מאפשרת הפרכה והיא נוסעת מתוך הנחות יסוד. היו כבר רציונליסטים כמו אריסטו שבנו תורה שלמה על כך שנגזרו מתוך הנחות יסוד והסקה לוגית ובסוף התברר שכמעט כל מה שכתב הופרך לחלוטין.
איך ניתן לסמוך על שיטת הסקה זאת בעיקר שמה שמחוץ למציאות כל כך לא ברור וספקולטיבי? כמו כן איך ניתן להעריך את האי וודאות?
3. האם אין בעיה בהסקה מהמוכר ללא מוכר? בדיון לא הרחבת על כך יותר מדי. אבל במדע ובמתמטיקה היו לא מעט מסקנות שגויות שנבעו מהסקה מהמוכר ללא מוכר (הרבה הסקות לגבי האינסוף, הפרדוקסים של זנון, "אלוהים לא משחק בקוביות" ועוד).
כן ערבבת. שאלת לשיטתי שאין וודאות בכלום איך אפשר להסיק מסקנות. זה ערבוב.
1. לא יודע להעריך כמותית.
2. גם במדע היו המון דברים שהופרכו. אז מה? להיפך, מה שאתה אומר הוא סתירתי: הרי מה שלא ניתן להעמיד למבחן הפרכה לא יכול להיות מופרך.
אם אי אפשר לסמוך על הסקה כזאת על תסמוך גם על המדע. ההינתנות להפרכה אינה ערובה לכלום.
3. כפי שאמרתי (וממש לא הארכתי בזה), כל שינוי פרדיגמה במדע הוא העמדה על הלא מוכר. ברור שניתן לשגות, כמו בכל דבר. אז מה? גם הראייה שלנו מתעתעת בנו מדי פעם. אז לא נקבל את מה שאנחנו רואים?!
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer