החולק על רבו
איך דברי הרב על פסיקה מסדר ראשון שיש לאדם שבר הכי לפסוק הלכה מדעתו ולא להכנע לסמכות, מסתדר עם דברי חז"ל כל החולק על רבו כחולק על השכינה וכך איסורים בלשונות רבים שחייבים לשמוע לרב.
כתיבה וחתימה טובה.
ראשית, באותה תקופה התורה עברה בעל פה, ולכן היחסים בין רב לתלמיד נגזרו מכך והיו שונים לגמרי ממה שראוי היום. זה גם תלוי בשאלה האם מדובר בלחלוק עליו בעובדות או בשיקול דעת. לפחות כיום, בשלב שבו יש לך רב עדיין לא הגעת להוראה וכדאי להסתמך עליו.
המקורות שהיו בעבר היו מועטים יותר מהיום. גם אם זה עבר בעל פה. עיקר הבחינה היא דרכי הלימוד מהמקרא. ושיקול הדעת. ובזה ניתן לראות בזה כמו היום. אז האם תשובת הרב שמה שנאמר בגמרא שהחולק על רבו כחולק על השכינה זה רק במקרה שלא הגיע להוראה? כי אין אזכור על כך. כמובן ללומדים זאת מהחולקים על משה. שניתן לתרץ שלגביו הם לא הגיעו להוראה. אבל עצם זה שלומדים זאת בסתם לכל רב ולא הזכירו זאת קשה. וקורח וכל ראשי הסנהדרין שם בודאי הגיעו להוראה אילולי משה.
אולם ראיתי כעת שיש פירוש שהחולק על רבו אינו לחלוק בפסיקת הלכה אלא לקבוע לעצמו בית מדרש לעצמו מתחרה כמו קורח ועדתו שעשו מחלוקת עם משה ונפרשו ממנו. ובכך אם כן, הוא מתנתק מהמסורת וחיבור אל החכמים שלו וזה האיסור. אולי זו תשובה טובה יותר לשיטת הרב.
חסרים מי שחלקו על רבותיהם? וכי צריך לזה ראיות? האם הריטב"א והרא"ה והרשב"א לא חלקו על הרמב"ן? אפילו הטור חולק מדי פעם על אביו הרא"ש.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer