היחס לרמב"ם ולמשנה תורה
שלום הרב,
בעולם הישיבות ב200-300 שנה האחרונות מקובל לחשוב שהרמב"ם דייק בלשונו בכל מילה ומילה. ומדבריו מדייקים ודורשים תילי תילים של הלכות.
נכון שבד"כ ניתן לראות שהניסוח, סדר הדברים, מיקום ההלכות בספר וכו' מעידים על כוונה תחילה.
אבל בלא מעט פעמים, נראה שמסתבכים בלשונו סתם או שדורשים בכח, ושהרמב"ם "דיבר כלשון בני אדם".
מה ההתרשמות שלך בעניין?
תודה,