הלכות הצהרתיות
הרב הציע בסוף המאמר השני בשיטת רש"י (שעובר על "לא תגזול") שזו הלכה הצהרתית. הרב כתב כך: "אדם סביר יעבור על זה, ואולי אפילו טוב שכך. ובכל זאת יש תמרור אזהרה שמצביע על חומרת הפגיעה בממון הזולת ועל כך שמדובר בטריטוריה אחרת מזו שלי." – עפ"ז יוצא לכאורה שהרב מסביר את שיטת רש"י כתו' שמה שרש"י כתב ש"עובר על לא תגזול" זה רק לעניין ההשלכות. אם כבר מסבירים כך את רש"י למה לא להסביר כבר שההשלכות יהיו השלכות ממוניות (אם צריך לשלם או לא) ולא חינוכיות. (על פניו נראה תמוה ש"עובר על לא תגזול" מתפרש כמסר חינוכי.
למה אתה לא שואל את זה במקום? מה זה המאמר השני? על מה אתה מדבר כאן?
טור 293, לא שאלתי שם כי כבר עבר הרבה זמן מאז.
לגופו של עניין השאלה היא מה המשמעות בדברי רש"י שאסור להציל עצמו בממון חברו (משום לא תגזול) אם באמת אינו אסור. נראה שהרב רצה לומר שהנ"מ היחידה זה למסר חינוכי ועל פניו זה תמוה.
עכשיו ממש איבדתי אותך. אם שואלים במקום אחר, אז אזכור טוב יותר למרות שעבר הזמן? ואם עבר זמן רב, האם זה לא אומר שעוד יותר מן הראוי להזכיר לי ולקוראים במה המדובר? אני לא מבין את השיקול הזה.
לעצם שאלתך, זה מה שכתבתי בטור 293, שאולי רש"י רק מתכוון לומר משהו הצהרתי. אם זה נראה לך תמוה – אז תמוה. איני רואה כאן שאלה. אתה רק חוזר כאן על דבריי עם סימן שאלה בסוף.
אם תרצה לשאול משהו קונקרטי יותר, אנא עשה זאת שם, והגדר היטב מה השאלה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer