המצאה ותגלית
שלום רב,
במחשבה על המצאה לעומת תגלית עולה בדעתי שההבדל המרכזי בין השתיים הוא:
לתגלית יש קדימות אונטולוגית לפני האפיסטמולוגית, כלומר מושא התגלית היה קיים (הוא יש בעולם באופן בלתי תלוי בנו) ובשלב מסוים דבר קיומו פשוט הובא לידיעתנו. קודם קיים, ואז נוכחנו לדעת עליו. במובן הזה, כל התגליות הפוטנציאליות כבר קיימות כישים בעולמנו, וכל שנותר לנו הוא להסיר את הלוט.
להמצאה לעומת זאת יש קדימות אפיסטמולוגית לפני האונטולוגית, כלומר מושא ההמצאה היה פרי מחשבתו המודעת של אדם בהכרח לפני שהוא הפך ליש ממשי בעולם (להיות פרי מחשבה מודעת לפחות בחלק מתהליך התהוות ההמצאה זה תנאי הכרחי להבנתי), ורק לאחר מכן יצא מן הכוח אל הפועל. כלומר, קודם מחשבה, אחר-כך ממשות.
האם אתה מסכים עם הדברים?
אשמח שתחדד עוד איך אתה רואה את המבדיל בין השניים והיכן מדובר (אם בכלל) בתחום אפור.
תודה על אתר מחכים ומעניין.
רביב
המצאה יכולה להיות יצירת אמנות שכולה פרי רוחו של היוצר, או מכשיר כלשהו שלגביו ניתן לטעון שהוא גילוי. הטכניקה קיימת במובן מסוים לפני שהמציאו אותה.
1. אם כך, אז התחום האפור שבין תגלית להמצאה יכול להיות משהו שאדם המציא מפרי רוחו אבל מאידך הוא קרוב מאוד למצבו הטבעי-גולמי (כלומר במינימום התערבות של האדם, נניח ענף של עץ ללא עיבוד), ולכן זה איפשהו בין גילוי להמצאה.
אתה גם סבור כך?
2. מה לגבי מתמטיקה? מצד אחד היא קיימת תמיד כחוק טבע שהיקום כולו פועל לפיו ולכן היא רק תגלית עבורנו, אבל מנגד – האם היא לא כמו משחק שבו אנחנו ממציאים את חלק מהחוקים (למשל, שחילוק באפס לא מוגדר)?
1. לא. זו שאלה פילוסופית ואולי סמנטית, שכן בכל המצאה יש תגלית. המצאה מבוססת על עקרונות שקיימים בטבע, והרעיון להשתמש בהם כדי להשיג תוצאה כלשהי יכול גם הוא להיחשב כתגלית (בטח אם אתה אפלטוניסט).
2. המתמטיקה היא לגמרי תגלית. ראה בטורים 434-5.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer