העיקרון של שור המועד

מתוך קריאה בויקיפדיה שופרסל:
בספטמבר 2011, הורשעה שוב החברה בעבירות הנ"ל. שופט בית משפט השלום בראשון לציון, אברהם היימן, קיבל הסכם טיעון במסגרתו הוטל קנס בסך של 250 אלף שקלים על שופרסל בגין הטעיית צרכנים. זאת משום שבסניפי הרשת גבו מהצרכנים מחירים גבוהים מאלו שסומנו על המוצרים עצמם. במסגרת ההסדר שנחתם בין משרד התמ"ת (שהגיש את כתב האישום מטעם המדינה) לבין שופרסל, חתמה הרשת גם על התחייבות בסך של 150 אלף שקלים שלא לעבור עבירה דומה בשנתיים הקרובות. התחייבויות אישיות בסך של 1,500 שקלים כל אחת, נחתמו גם על ידי שלושה מנהלי סניפים של הרשת[52].

על פניו החתימה "שלא לעבור עבירה דומה בשנתיים הקרובות" תמוהה וכי קודם הייתה מותרת. אך במבט שני נראה (ללא ראיית הפ"ד) שייתכן וקיים כאן העיקרון של מועדות ובמידה ששופרסל תחזור לסורה היא תחוייב יותר מן המידה (תם). ובקיצור יצאו בזול.

האם מועדות הינה עיקרון רחב המתפרס מעבר לסוגיות אודות שור המועד, אדם המזיק ומשיב הרוב ומוריד הגשם. והאם יש לכך תקדימים (מעין פשרה וחתימה שלא לחזור לסורו ואם יחזור אז יהיה קנס-מועד) במשפט עברי?