הצו הקטגורי
לגבי הצו הקטגורי
ידוע שהצו הקאנטיאני הוא בבחינת ריאליזם מוסרי ולא תוצאתי. אבל:כשאני שואל את עצמי אם הייתי רוצה שיהיה חוק שכולם גונבים ואני משיב שלא. למה אני משיב שלא? מכיון שאני בם אדם ואני מבין איך יראה עולם שבו כולם גונבים וזה עולם שבו יותר קשה ומסוכן לחיות.(תוצאה) אז הגעתי למסקנה שלא הייתי רוצה שיהיה חוק שאסור לגנוב אחרי שהעברתי את זה במסננת התוצאתית.
אשמח שתבאר לי האם הבנתי נכון או לא ואם כן איפה הכשל.. תודה
אין שום קשר בין קאנט לריאליזם. ריאליזם אינו הניגוד של תוצאתנות. על ההבדל בין הצו הקטגורי של קאנט לתוצאתנות כתבתי כמה פעמים. למשל בטור 122. קאנט לא מדבר על תוצאה אלא על ניסוי היפותטי שבוחן עולם היפותטי. ראה שם.
אני טוען שהניסוי ההיפותטי בעולם ההיפותטי כן קשור לתוצאה. כך הם דרכם של דברים(בעיני): בעולם שבו גונבים לא טוב לחיות,מסוכן לחיות,צריך להוציא הרבה כסף על שמירה ואבטחה וכיוון שכך התוצאה אני מבין שלא הייתי רוצה חוק כללי שאסור לגנוב. באיזה דרך אחרת אפשר להבין שהייתי רוצה שיהיה חוק כללי שאסור לגנוב?
שאלה נוספת לגבי מוסר: טוען אדם שלרצוח זה לא מוסרי. ואז אני שואל אותו ולמה אני חייב להיות מוסרי? ואז הוא אומר אתה לא חייב כלום אבל זה לא מוסרי והוא אכן מגנה את מי שרוצח.. מכאן שיש מוסר(לא תקף ולא מחייב) אבל יש מוסר ומכאן שיש מוסר לא תקף ולא מחייב ללא אלוהים. להבנתי אתה שולל זאת. מדוע?
המשך: אליבא דרוצח שכיר שמודה שלרצוח זה לא מוסרי אבל יצרו(הכסף) תקפו אז ודאי שאני יכול לגנות זאת אפילו לשיטתו אז למה אני זקוק לאלוקים כדי לגנות פעולה לא מוסרית? אני מבין ממך(שיעורים 32,33 בסדרה אמונה ביוטיוב) שלא ניתן לגנות ללא אלוקים ולא ירדתי לסוף דעתך.
אתה משחק במילה "תוצאתי". אבל תגדיר כרצונך. איני עוסק בהגדרות.
ראה טור 456-7.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer