הצו הקטגורי והנאצים

תודה רבה, אכן הרב ניסח היטב.
אבל עדיין אפשר להעיר, שהרב מציע לקאנט פרשנות טאלולוגית, ז"א שהמעשה המוסרי מוגדר ע"פ התוצאות ולכן אם העולם יהיה פחות טוב אז זה רע, אך אולי הוא התכוון לדאונטולוגיה, ז"א שהעיקר זה המעשה עצמו האם הוא טוב או לא, ולפי"ז כן שייך לדון שמעשיהם יחשבו טובים?

השאלה האם מדובר על טלאולוגיה או לא, נדונה בהרחבה בטור 122, ראה שם. עקרונית קאנט אינו תוצאתן. זו טעות פרשנית נפוצה של הצו הקטגורי. הצו הקטגורי לא אומר שיש לפעול כדי שהעולם יהיה טוב יותר, אלא שהדרך להגדיר את המעשה המוסרי היא באופן של ניסוי מחשבתי: מה היה קורה אם כולם היו נוהגים כמוני. אם במצב היפותטי כזה העולם היה יוצא טוב יותר אז זהו המעשה הראוי. אבל את המעשה יש לעשות מחמת הכבוד לצו המוסרי ולא כדי להשיג תוצאות. והוא נשפט דאונטלוגית ולא טלאולוגית. ראה שם שהסברתי שהצו תקף גם במקום שבו אין למעשה שלך תוצאות. ראה גם בטור 344 ועוד הרבה.
מה קורה במצב שאדם חושב בטעות שמצב X הוא טוב והוא פעל באופן שהתנהגות כללית הייתה מובילה למצב X, אבל הוא טעה: מצב X הוא רע. במצב כזה הוא עצמו אדם ראוי, למרות הטעות במעשיו. השיפוט של אדם הוא לשיטתו (ראה על כך בהרחבה בטור 372).
אבל זה כמובן אם הוא טועה וחושב שזהו המצב הטוב. אם הוא פועל מחמת אינטרס ולא כי לדעתו זה המעשה הטוב, אז כמובן הוא צריך להישפט לגנאי.

אבל לא ייתכן שהנאצים מגדירים אחרת טוב, ולכן לדעתם מימוש האידיאולוגיה הנאצית הוא מימוש של הצו?

אם הם חשבו שזה מה שראוי – בהחלט נכון. הם כמובן טעו, אבל יש לשפוט אותם לשיטתם.

תודה רבה.
1- גם אם נאמר הגדרה טאלולוגית, עדיין השאלה תהיה איזה תוצאה טובה צריכה להיות, האם טוב שווה הנאה ואושר או נניח שרידות וכו'?
2- הרב מזהה דאונטולוגיה עם דברי קאנט שצריכה להיות כוונה טובה, אך האם זה חייב ללכת יחדיו? אולי אפשר לסבור שהמוסר נגזר מהכוונה ועדיין מכוונה לתוצאה טובה ולא למעשה טוב?
3- גם אם הטוב נקבע לפי הטוב לעולם, עדיין יכול אייכמן לומר שהשאלה מיהו העולם ואולי הם השורדים?
ז"א שע"כ יש הנחה בקאנט שיש טוב מהותי.
4- לגבי מה שהנאצים היו מוסרים לשיטתם אפשר אולי לענות שמוסר אבלוציוני (אני מתכוון בביטוי במובן של שרידה ולא של שיתוף פעולה בין קבוצות) שמוסר כזה הינו טיעון עובדתי ולא ערכי, ולכן בהכרח אינו נכלל במושג מוסר (ז"א שע"כ קאנט הניח מוסר מהותי שאולי מממש אידיאה של 'טוב').
תודה וסליחה על האריכות.

"הוא התכוון לכך שיש לפעול באופן שאם זה יהיה חוק כללי אז העולם יהיה טוב. אם אתה רוצה משהו אחר אתה טועה."

כלומר, מעשים שיביאו לעולם טוב יותר רק אם לא יהיו חוק כללי פסולים על פי קאנט?

אז מה קודם למה? שיהיה חוק כללי או שהעולם יהיה טוב יותר?

הרב כתבת ״ השיפוט של אדם הוא לשיטתו … וחושב שזהו המעשה הנכון״. וק״ל טובא בתרתי,
אם השיפוט נעשה לשיטתו של אדם אז הוא לעולם יצא צדיק ! ועוד, שזה סתירה חזיתית למה שאתה מסביר ביסודיות לאורכו ולרוחבו בטורים על חופש וחירות, שיש קנה מידה שלא תלוי בבחירותיו של האדם שבאמצעותה אני שופט אותו (ובמובן הזה הוא רבני) וכמו שאתה כותב שם וז״ל שהדרך עצמה תהיה ראויה. השיפוט לגבי הדרך נעשה לפי קנה מידה חיצוני כלשהו, שלא תלוי באדם עצמו עכ״ל.

שואל,
איני רואה טעם לבחון את משנתם המוסרית של הנאצים. אני מפקפק מאד אם הייתה כזאת, ובטח משהו כללי. יש טעם לדון בשאלות עצמן.
1. הטוב שאמור להיות הוא שמצבם של מירב האנשים יהיה טוב והם יהיו מאושרים. כמו שנאמר: העוה"ז שלך הוא העוה"ב שלי. דומני שמצב חברתי מתוקן בסוף מגיע לשורה התחתונה הזאת. אלא שהעשייה עצמה אינה נעשית ממוטיבציה תועלתנית אלא ממוטיבציה לפעול נכון. את הנפ"מ הסברתי בטור 122.
2. לא הבנתי.
3. כל אחד יכול לקבוע הכל. אין טעם לעסוק בהיפותזות כאלה. אם מישהו יקבע זאת הוא יטעה וזהו.
4. ראה בפתיח שלי.

EA,
ראה באריכות בטור הנ"ל (372).