הראיה הפיזקו-תאולגית בצל יצירת הזמן
שלום הרב,
דיברתי עם מישהו על הראיה הפיזקו-תאולגית שהרב מציג במחברת השלישית.
הוא טוען שכל ההנחה וההבנה שדבר מורכב זוקק מרכיב (כמו כל שאר ההבנות שלנו) הם רק בעולם בו שורר רכיב הזמן.
אך אין אנחנו מסוגלים להבין כלל מציאות שלא שוררת בו זמן. ובגלל שהזמן נוצר במפץ הגדול טיפשי יהיה להניח הנחות מה היה קודם המפץ הגדול.
הרב לא התייחס בספר לנק' זו, אשמח אם יוכל לענות.
נ.ב אחרי חיפוש ברשת ראיתי שגם בסרטון של מכון דוידסון למדע – בשאלה מה קדם למפץ הגדול אומרים אותה תשובה.
ראה פה https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/astrophysics/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A5-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%9D-%D7%9C%D7%95
מוזר שהרב כפיזקאי התעלם מקושיה פילוסופית כבדת משקל זו!
שבת שלום!
ראשית, למה מוזר שפיסיקאי מתעלם מנקודה פילוסופית?
שנית, לא התעלמתי ממנה. עקרון הסיבתיות והחוק השני של התרמודינמיקה הם תוצאה של שכל ישר והיגיון אפריורי ולא של תצפית. גם בעולם שלנו התצפית לא מניבה את עקרון הסיבתיות (כפי שכבר הראה דיוויד יום). לכן אין סיבה להניח שזה לא תקף לבריאת העולם עצמה. ייתכן אולי שלא, אבל חובת הראיה היא על מי שטוען שלא. בה במידה יכול אדם לטעון שחוקי הפיסיקה נמדדו על הארץ ולא חלים על הירח או בחלל הרחוק. זה יכול להיות נכון אבל ההנחה שלנו היא שהם כן חלים שם, וחובת הראיה על מי שטוען שלא. כך גם לגבי תקפות חוקי הפיסיקה על העתיד. ראינו אותם רק בעבר, אז מי אמר שנכון להניח שהם יישאר תקפים גם בעתיד? כל ההנחות הללו הן הנחות שכל ישר, ומי שחולק עליהן חובת הראיה עליו. מי שמקבל את כולן ורק בקשר לבריאה חולק עליהן, הוא סתם מגמתי. ובקשר למכון דוידסון, למען האמת שמם חוזר כאן מדי פעם בקשר לטיעונים אוויליים מסוג זה, ולא כדאי להתרשם המאיצטלה המדעית שהם מתקשטים בה. הם מבינים בזה בערך כמוך.
בנוסף, יש להבחין בין עקרון הסיבתיות לבין החוק השני. לגבי עקרון הסיבתיות יש אולי מקום לומר שהוא תוצאה של תצפית (לא כטענת יום), ואז לטעון שבבריאת העולם הוא לא חל (גם אז זו ספקולציה שהרי למה להניח שהתצפית לא מניבה היגיון ששרר גם אז?). אבל החוק השני (שדבר מורכב זוקק למרכיב) הוא בעצם היגיון הסתברותי, וככזה זה מאד מוזר לומר שבבריאה זה לא חל. למה שייווצר משהו מורכב סתם כך במקרה?
סוף דבר, זה טיעון ממש לא כבד משקל. סתם מגמתיות חסרת משמעות. מי שרוצה להישאר אתיאיסט ומבין שמצבו קשה למדיי, נלחם על כך בכל כוחו, ותוך כדי המלחמה הוא מוותר על כל עקרונות השכל הישר. כך בשם המדע (!) הוא מעלה השערות טיפשיות שסותרות את החשיבה המדעית בנחרצות רבה. ובסוף עוד מאשימים את המאמינים בחשיבה לא מדעית. אתמהה!
תודה רבה על המענה המורחב!
כפי שהיטבת להציג פה, בראיה הפיזקו-תאולגית קיימים שני רכיבים:
רכיב1- החוק השני
רכיב2- עיקרון הסיבתיות
אני אכן מסכים איתך שאין שום סיבה שהחוק השני לא יהיה תקף בכל מציאות, עם או בלי זמן.
אך כלפי הרכיב2 של עיקרון הסיבתיות,
בין אם נניח שהוא מבוסס היגיון אפריורי או תצפית, הוא בוודאי קיים רק בעולם בו מתרחש רכיב הזמן. אך עולם ללא זמן א. כיצד יהיה בו שינוי. ב. מדוע להניח שקיים בו עיקרון הסיבתיות? הרי הזמן הוא זה שמאפשר את הסיבתיות. ג.עד כמה שייתכן שיהיו קיימים בו יחסי סיבה ותואצה האם בשביל הסתברות כה נמוכה שזה אפשרי באמת שווה להוסיף עוד יישות תבונית להסבר?
נועם
החוק השני מכיל את עקרון הסיבתיות לעניין זה. הרי אם יש משהו מורכב יש לו מרכיב. זה הטיעון.
מעבר לזה, מדבריך עולה שהעולם בכלל לא יכול היה להיווצר כי היווצרותו היא שינוי, ובעולם בלי זמן אין שינוי. זה אבסורד כמובן שהרי הוא כן נוצר. ואכן, לא נכון שבעולם בלי זמן אין שינויים. לכל היותר הם לא מתוארים במונחי זמן.
הראיה אומרת שסביר לתלות שיש למורכבות מרכיב מההשערה שהמורכבות נוצרה במקרה ואין מרכיב, אך אין זה אומר שזהו "חוק" לוגי.
על זה נאמר "באין כאחד", או עכ"פ שייתכן שקיים בעולם ללא זמן שינוי לא דטרמיניסטי שאינו תלוי בסיבה קודמת שתגרום לו לקרות.
המשפט הראשון נראה לי חסר מובן. והשני שייך למחוזות הפלפול הפורימי. אני מקווה שתרשה לי לפרוש בשלב זה.
סליחה שאני מתפרץ לדיון המרתק
האם הרב כופר במושג ה'באין כאחד'? (כמו בבחירה וידיעה,סמכות המנהגים והתקנות גם כאשר התבטל הטעם, סמכות הרבנים ורבני השכונות, ספר תורת משה, תושב"ע מסיני במובנה הרחב ועוד ועוד.)
זהו מושג ברור לכל ישיבישע'ר…
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer