הראיה מן החושים – הבהרות מושגיות

1. האם זה בכלל מוגדר היטב מהי האמת האמיתית?
2. האם יש לנו בסיס להאמין שמה שחושינו רואים הוא האמת האמיתית?
3. האם אנחנו לא בהגדרה מוגבלים לראות רק את מה שהחושים מציגים מבלי כל יכולת לתפוס מהי האמת האמיתית?
4. ואם זה המצב – האם זה לא נונסנס או לפחות חסר בסיס לטעון ש"יש לנו אמון" בכך שחושינו מראים לנו משהו שבהגדרה אין לנו נגישות אליו?

5. אתה טוען ש"אנחנו מאמינים שכן". על סמך מה? כי לי נדמה שאיש לא טוען ברצינות על מה קיים בעולם מעבר לנצפה בחושים ובהכרה. אנחנו אמנם עושים הכללות ומגיעים לחוקים – אבל נדמה לי שהמציאות היחידה אודות חוקיה דנים היא זו שנגישה לנו דרך חושינו ואשר אין לנו על בסיס מה להניח את התאמתה לעולם ה"אמיתי" שכולל משהו מעבר לנצפה בחושים.
אפילו אם נניח הנחה שהכוחות הפיזיקליים שהמשגנו הם יישים ולא רק דרכים יעילות לארגן את המידע סביבנו – אלו יישים שאנו יודעים לדבר רק על אותם היבטים שלהם שנגישים לחושינו.

אם קראת את דבריי בשיחה הרביעית במצוי הראשון, ביארתי זאת היטב. זהו טעון מהטיפוס שכיניתי "חושף" ולא "מסיק". טיעון כזה וצא מנקודת מוצא של עמדה שבה אני מחזיק, בלי קשר להצדקות שלי, ומראה מה ההנחות שעומדות ביסודה. זוהי בעצם הוכחה מהמסקנה להנחות. מי שמחזיק את המסקנה בהכרח מניח את ההנחות הללו ולכן זו הוכחה עבורו. ביארתי שם מדוע זה לא פרגמטיזם (לאמץ הנחות שנוחות לי פרקטית).
כמובן שתמיד אפשר לכפור במסקנה וממילא אין הוכחה להנחה. אבל הטיעון פונה למי שכן מאמיץ את המסקנה. כך למשל בנויה ההוכחה מהמוסר לכך שיש אלוהים. בלי אלוהים אין מוסר תקף, ולכן אם אתה מאמין במוסר תקף אז בהכרח אתה מאמין באלוהים. אתה יכול לתהות מנין שבאמת יש מוסר תקף, אבל זו לא תהייה רלוונטית לטיעון. הטיעון פונה למי שחושב כך.
בשולי הדברים אני תולה את האמונות שמהן יוצא טיעון כזה באינטואיציה. טענתי היא שאינטואיציה היא כלי הכרתי לא חושי. על כך כתבתי כאן באתר לא פעם. ראה למשל בטור 653.
לגבי המבנה של טיעון חושף והלוגיקה שביסודו הקדשתי לזה את השיחה הרביעית במצוי הראשון באורך רב. תוכל לקרוא שם.