השגחה פרטית בתוכנית טלויזיה "עוד ניפגש"

לגבי השאלה השנייה, לא סביר בעיניי שיש לו צלקת בלי שקרה לו כלום. טעון בדיקה.

יש סיפור יותר מפורסם שבו מכשפות מתגברות על כוח המשיכה וחוק שימור התנע תוך שימוש במטאטא בלבד. מה הסיכוי שדבר כזה יקרה?

פוסר, אני לא חושב שעל העובדות כאן משהו מתווכח, השאלה היא למה העובדות!

לתם התמים. כשהוא סיפר, הוא אמר שחבריו שם יצאו ניזוקים והוא לא. אז לו הייתה השגחה ולהם מה?

לא באתי לומר שאני מבין בחשבונות שמים, אלא שהמסתבר לומר שצירוף מקרים כזה לא יקרה מאליו, ודיברתי עח הפגישה של הניצולים עם הנזק בבוהן כמעט מאותה הסיבה.

תם מה הוא אומר?
״אם אין כאן השגחה, אז מה כן יש כאן?!״

ואמרת אליו: אמנם יש כאן השגחה באותו מובן של ״עולם כמנהגו נוהג״.

מפליאה אותי הנטייה לפרש דווקא את מה שנתפס בעיני מי כתופעה ״חריגה״ — כעדות להשגחה. תחת הראייה בטבע, בדיוק כפי שהוא נוהג, בסיבתיות ובסדר המאורגן, (וכפי שאנו ניסחנו זאת בצורת ״חוקי הטבע״), כביטוי המושלם להשגחה.
כל יושבי הרכב, בין אלו שנהרגו ובין אלו שניצלו, כפופים היו לאותם חוקי טבע ממש. ואילו היו מתקיימים אותם התנאים בדיוק לגבי כל יושבי הרכב, אזי גורל כולם זהה היה.

אינני מקבל את המושג ״חריגה מהטבע״. אך לשם המשל אשאל: בשעה שאדם רואה שתי ארצות, באחת נוהגים האנשים על פי סדר וחק, ובשנייה הוא רואה אנדרלמוסיה ובלבול, מה יאמר מעתה? על איזו מן הארצות יראה באצבעו ויאמר ״ניכרת ארץ זו שיש השגחה בה״?

שלמה, ראה טור 276
https://mikyab.net/posts/65376

שולייתא, קראתי.
טור בעל דברי טעם משובחים.

ר' שלמה היקר. אני חוזר ומבהיר, איני חלוק על כך שהטבע זועק את ההשגחה בביטוי המושלם.
אלא שקשה לאדם לראות עץ ולהתפעל ממנו איך הוא גדל וכו וכו עקב המלומדה בה אנו חיים. וכבר הרחיב בכך הרמבן בפרשת בוא על הניסים הגלויים והנסתרים ואכמ"ל.
אני שמתי את האצבע על שתי תופעות שאין להם הסבר הגיוני אף במה שאנו רגילים ורואים אותו כטבע, למשל צירוף המקרים של התאונה עם המכה בבוהן, נכון שבשני הצאונות לא היה חריגה מחוקי הטבע, אבל התזמון של האנשים הוא בבחינת חריגה סטטיסטית לדעתי הזועקת את הניסים הנסתרים ואומרת אין טבע ואין מקרה הכל מנוהל בידי שמים.
דבר נוסף ששמתי עליו את האצבע הוא עניין הסימן שקיבל הצאום בסנטר כשאחיו התאום פתח את סנטרו.

״איני חלוק על כך שהטבע זועק את ההשגחה בביטוי המושלם.״

״נכון שבשני הצאונות לא היה חריגה מחוקי הטבע,״

״… הזועקת את הניסים הנסתרים ואומרת אין טבע ואין מקרה״

חיי שאיני מבין כיצד יכולה יד אחת לכתוב את שלושת המשפטים הללו בנשימה אחת.

נ.ב. צ״ע אם עצם העובדה ששלושת המשפטים הנ״ל דרים בכפיפה אחת יש בה כדי חריגה מהטבע…

חוקי הטבע מוכיחים על תכנון וממילא על מתכנן.
כשקורה דבר בעולם שאינו חורג מחוקי הטבע בעולם כקריעת הים נדמה לנו שהדבר פועל על פי חוק קבןט וולא התערבות, כשיש התנגשות בין חריגות אפילו שלכל אחד בפני עצמו יש הסבר הדבר מוכיח על מושך בחוטים.

ואסביר, כשקרתה תאונה על מהירות גבוהה והאדם יצא שלם מלבד מכה קטנה בבוהן, בהחלט נניח שאם נחזור על הפעוחה עם הנתונים בצורה מדוייקת התוצאה תהיה מדוייקת להפליא, כי העולם פועל על פי חוקיות, (האם החוקיות מוכיחה שאין מושך בחוטים? לא, אפשר להניח שהחוקים פועלים לבד, אחרי שתכנתו בהם את תכונתם הפיזיקלית).
כשיש צירוף מקרים כגון דא, דהיינו שני אנשים שחוו תאונה בסיטואציה דומה ויצאו עם נזק בבוהן, והם נפגשים בזמן שיש דיבור על האם יש השגחה, או שהכל מקרה, ההסתברות היא שיש מושך בחוטים.
אמנם אין להוכיח מכאן בצורה אמפירית על מושך בחוטים, אבל ההסתברות היותר מסתברת היא שמשהו דאג שהם יפגשו וכו וכו. וזו הזעקה שאומרת אין טבע, ואין מקרה והכל הכל הוא ידו של המושך בחוטים. קרי השגחה אלוהית.