השקפה פוליטית
שבוע טוב ומועדים לשמחה.
לאחרונה אני מוצא עצמי, מגלה אמפתיה כלפי תושבי עזה, ולהבדיל, המיעוט הערבי החי כאן.
למעשה אני בעל השקפת עולם דתית, והשקפה פוליטית ימנית -(לא ברור מאליו).
אני מבין שחלקם נולדו למציאות הזו (בעל כרחם כמובן). ומעבר, מציאות של שנאת יהודים.
אני תוהה, האם גילוי האמפתיה הזה, משייך אותי למחנה השמאל מאשר לימין?
האם אני לא אמור להתחבר למצב שהם נמצאים בו? יכול להיות שזה בבחינת "כל המרחם על האכזרים, סופו שיתאכזר על הרחמנים"?
תודה.
אני חושב שלהבין את האחר זה תמיד טוב. אפילו אם אתה מתנגד לו, קודם על עליך להבין אותו. אבל אין לערבב הבנה עם הצדקה. אני יכול להבין את נקודת המבט שהם ובו בזמן לומר שהם לא צודקים. בפרט כשמסתכלים על המצב הכללי ולא על מצבו של אדם בודד שנולד לתוך מציאות מסוימת. החברה הערבית בכללותה בהחלט אשמה במצבה, גם אם לנו יש אשם תורם כלשהו.
הנטייה של הימין והשמאל היא לערבב בין מישורי ההתייחסות. לכן הימין מקפיד לא להבין אותם והשמאל מקפיד להצדיק אותם. שני הצדדים לא מסוגלים לחשיבה מורכבת, וחבל. נדמה לי שאם כולם היו מאמצים את נקודת המבט שתיארת, שהיא נקודת המבט המאוזנת והנכונה, הוויכוחים היו יותר תכליתיים אם בכלל היו נותרים על כנם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer