חוק המספרים הקטנים ביחס לבאבות

שלום לרב,
הבאת דוגמאות לגבי כל מיני "באבות" שנותנים ברכות, ואם הבנתי נכון, קישרת זאת לחוק המספרים הקטנים. ברשותך, אני חושב שהגישה שלך אינה רציונלית, ואסביר מדוע. אשמח להתייחסותך.
העובדה היא שיש הרבה "באבות" שאנשים ממתינים בתור כדי לקבל את ברכתם. אנשים ממתינים אצל באבא מסוים, בעוד שלאו דווקא אצל אחרים. זוהי מציאות קיימת. מי אמר לך שאין לכך קשר אמיתי לברכות שהוא נותן?
האם העובדה שאנשים מכל העולם הגיעו לרבי מליובאוויטש אינה מספקת אינדיקציה כלשהי? אפשר לקרוא לזה אינטואיציה חזקה, מעין נבואה, או כל הגדרה אחרת שתרצה.
כנ"ל לגבי הבאבא סאלי. נראה כי ניסית בכוח להכניס את התופעה לקטגוריה של חוק המספרים הקטנים, אך מנין לך שזה ההסבר הנכון?
נראה כי הגישה שלכם, הרציונליסטים, מתעלמת מהמציאות. כאשר קיימת תופעה חברתית רחבה, כמו הברכות של הבאבא סאלי או הרבי מליובאוויטש, אולי יש צורך לחקור ולהבין מדוע כל כך הרבה אנשים מספרים שנושעו באירועים חריגים במיוחד.
מי קבע שהכל ניתן להסבר באמצעות הכלים המדעיים הקיימים כיום? מי קבע שריפוי חייב להיעשות דווקא דרך הרפואה ה"קלאסית"? בשיעוריך ניסית להשוות בין הברכה של הבאבא לרפואה הקלאסית, אך הרי מי שפונה לבאבא עושה זאת דווקא משום שהתייאש או שלא מצא פתרון במסגרת הרפואה הקונבנציונלית.
יש אנשים רבים שביקרו אצל הבאבא סאלי וסיפרו את סיפורם. מדובר בעובדות – מקרים חריגים שאירעו. מדוע הסקת שמדובר רק ב"חוק המספרים הקטנים" ולא במשהו שטרם הוסבר? בתור רציונליסט, עליך להוכיח זאת, ולא רק להניח.
בברכה,
שלום