חילול שבת כדי לתפוס מחסה בצבע אדום

ממתי אנחנו מחוייבים לצווים של עמנואל קאנט? עם ישראל קיבל עליו צויים אלו? שואל ברצינות

אינך מחוייב לקאנט אלא למוסר ולהיגיון. זה שקאנט ניסח זאת לא פוסל את התוקף שלו. למה לי קרא סברא הוא?!

שמעתי טענה שהסיכוי הנמוך כ"כ להיפגע מטילים בארץ הוא ניסי (ומביאים דוגמאות על טרוריסטים בעולם שירו רקטות מאולתרות דומות, לאזורים פחות מאוכלסים מישראל והתוצאות היו קטלניות בהרבה) אני יודע שאני בשטח שלא אוהד תאוריות ניסיות. אבל למקרה וכן יש ניסים אולי אפשר לומר שאסור לסמוך על הנס ולהכניס אותו לסטטיסטיקה ומכיוון שכך מותר לחלל את השבת.
(אגב הסטטיסטיקות של כיפת ברזל הן שטות גמורה לגבינו. הם מחשבים את כל הרקטות שנורות לשטח ישראל ולא רק את אלה שכיפת ברזל מחליטה ליירט – החישוב לכאורה רלוונטי כי רוצים לדעת גם על יכולות החישוב הבליסטי של כיפת ברזל, אבל לגבינו כל הטילים שלא מנסים ליירט לא רלוונטים, ואגב אני בטוח שברפאל נהנים מחוסר ההבנה שיש בציבור לגבי הסטטיסטיקות. בשביל לסבר את האוזן, המספרים היו משהו כמו – 6000 רקטות ו800 נסיונות ליירוט, שמתוכם היו ממש לא מעט נפילות. שנבין כמה אחוזי ההצלחה מתנפחים.

אלו דברי הבל. אין שום נס בלא להיפגע. זה נס כן להיפגע. לא צריך בשביל זה שום סטטיסטיקה של יירוטים (שגם היא מאד מרשימה, בניגוד לדבריך). פשוט תעשה חישובשל השטח המותרה מול כמות הטילים ותראה שלאדם ספציפי אין שום סיכוי להיפגע.

צודק, כרגיל (:
לגבי הסטטיסטיקות, לא התכוונתי שהן לא מרשימות, מה גם שהן עדיפות בהרבה ממערכות דומות של חברות אחרות בעולם (s300, patriot וכדו')
אלא שההגנה מכיפת ברזל לא דרמטית כמו שניתן לחשוב ממספרים כמו 96% הצלחה וכדו' שקיבלנו באחת המערכות הקודמות

מה לגבי הפסקת תפילת 18 לצורך תפיסת מחסה?

לכאורה אותו דבר. מכיוון שזה מקרה נדיר קשה לראות בזה הצדקה. כמובן שהפסקת תפילת עמידה שונה בחומרתה מחילול שבת, ואני יכול להבין מי שיתיר זאת.

שלום כבוד הרב
לפי גישתך, אתה טוען שכיוון שהסיכוי להיפגע מטיל באופן אישי הוא נמוך מאוד, אין זה נחשב "פיקוח נפש" אמיתי שמצדיק חילול שבת. לדעתי, זוהי גישה בעייתית.

ראשית, חילול שבת מותר ואף מחויב כאשר יש ספק סכנה לפיקוח נפש, ולא רק בוודאות גמורה.

שנית, גם אם הסיכוי האישי נמוך, הרי ברמה הכללית מדובר באיום ממשי על חיי אדם. לא נכון להתעלם מכך רק בגלל שהסיכוי הסטטיסטי לכל פרט נמוך.

שלישית, במצב חירום ממשי כמו ירי טילים, קשה מאוד לאמוד בדיוק את רמת הסיכון,
וקשה לחשב את הסיכוי האישי להיפגע, כיוון שהוא תלוי בגורמים רבים שאינם ידועים לנו כמו מספר הטילים שנורו, יעילות מערכת כיפת ברזל ועוד,
ולכן עדיף לנקוט באמצעי זהירות מרביים.
מה שגם צריך להוסיף למשוואה את רסיסי היירוט של כיפת ברזל, שמסכנים לא פחות מהטילים עצמם במקרה של פגיעה.

לכן לדעתי במקרה כזה יש להתיר חילול שבת משיקולי ספק סכנה של פיקוח נפש שבה ההלכה מקלה.

טענות מוזרות.
מי דיבר על וודאות? כתבתי שהסיכוי הוא נמוך ולא שאין וודאות. לשיטתך אסור לנסוע במכונית כי יש סיכוי להיפגע (ושם הסיכוי גדול הרבה יותר מאשר בטילים).
הטענה השנייה נענתה בתשובתי.
הטענה השלישית לא נכונה. אין שום בעיה לאמוד את הסיכון.
ולכן לא ראיתי כאן שום טענה שתשנה את דעתי.

א. אז גם ביום חול אין חובה לרוץ למקלט מדין ונשמרתם?
ב. ידוע לרב על מקורות בהלכה שמתייחסים לצו הקטגורי?

א. כתבתי בפירוש שחובה גמורה לרוץ למרחב מוגן בחול ובשבת. הצו הקטגורי הוא דין ונשמרתם קולקטיבי.
ב. לא בפירוש.

סרטון של ר אשר וייס בנושא
מעניין שהוא מנסח מעין צו קטגורי הלכתי

וואו! מרתק! הוא ממש עושה את החילוק הזה, אבל שים לב שהוא לא נוחת להבחנה שלי. הוא רואה בזה הוראה לרבים ולכן מתיר לעבור עבירה. אני כתבתי שלדעתי אם זו לא עבירה שמהותית לכולם אלא רק מצב שנוצר לבני אדם יחידים ובמצב כזה אין היתר לעשות עבירה.

אמנם יש לדון במקרה שהוא עוסק בו, שהוא אזעקה בזמן התפילה בשבת. זה שונה מהמקרה שנשאלתי לגביו כאן. שם מדובר על כמה בתי כנסת באיזור שבכל אחד יש מתפללים רבים (לא כמו מישהו בודד שננעל מחוץ לביתו), ולכאורה זה כבר עניין לרבים.
אני מתלבט לגבי זה, כי עדיין זה לא חוק כללי (רוב האנשים לא נמצאים בביכ"נ). מעבר לזה, האנשים הללו נמצאים כולם במקום אחד (או שלושה), ולא מפוזרים אחיד על פני השטח המאוים כולו. במצב כזה הסיכוי שיקרה משהו הוא עדיין קטן כי הטיל צריך לפגוע בדיוק שם. אבל נכון שאם המקרה החריג הזה יקרה ייפגעו אנשים רבים ולא בודדים, ולכן תוחלת הסיכון עדיין אולי מצדיקה היתר להפסיק ולרוץ למקלט.
מכיוון שבפיקו"נ הולכים לחומרא בספיקות, למעשה הייתי מורה כמוהו.
תודה על המקור. שימחתני מאד.

שמחתי לשמח
הנה עוד שיקול דומה מאותו שיעור (בניסוח פחות ברור), בנוגע לנשיאת נשק בשבת:



אגב, עוד מקור אפשרי למעין צו קטגורי בהלכה הוא דברי השו"ע בנוגע ללימוד בחזרת הש"ץ "כל אדם יעשה עצמו כאילו אין תשעה זולתו ויכוון לברכת החזן"