טיעוני מדרון חלקלק – דוד אנוך

דוד אנוך פירסם מאמר בנושא טיעוני מדרון חלקלק והוא הוזכר כאן באתר כמה פעמים. אני מעוניין בבקשה לשמוע את דעתך לגבי הטיעון שלו (שאותי לא שיכנע כרגע, בעיקר בגלל התנגדויות טריוויאליות שאותן אנוך מעלה שם). אני כמובן מנסה להציג את דבריו כהווייתם, אבל במגבלות ההבנה שלי והקיצור הנמרץ הנדרש אי אפשר לצפות ליותר מידי. אז אני שואל כלפי הטיעון שיוצג כאן, וכאמור הופיע באתר כמה פעמים, בין אם זה מה שכתוב אצל אנוך ובין אם לאו. אם עדיפה הרחבה נוספת (למשל על היחס לטיעוני פרדוקס הערימה) אז אני יכול להוסיף עוד ממה שאנוך כותב שם. https://academic.oup.com/ojls/article-abstract/21/4/629/1459375
א. [פרק 2 במאמר] מה היא החלקלקות שבה מדובר. נתון שמעשה A בפני עצמו לגיטימי ומעשה Z בפני עצמו אינו לגיטימי ואנו מודעים להבחנה ביניהם. כעת אנו חוששים שביצוע של מעשה A יוביל אותנו בתהליך הדרגתי לעשות גם את מעשה Z, אף שאנו כרגע מודעים להבחנה העקרונית בין A לבין Z. מדוע? ייתכן שיווצר עירפול של הדעה עצמה וייתכן שיתחזק קושי מסוג חולשת הרצון. כלומר יש כאן הנחה – וזאת "ההנחה היסודית" בטיעוני מדרון חלקלק – שאנחנו לא תמיד מוצלחים בהתנהלות לפי ההבחנה הרלוונטית.
ב. [פרק 3 במאמר] טיעון מדרון חלקלק (טמ"ח) תלוי בין היתר במידת החלקלקות. כשמידת החלקלקות גבוהה זהו טמ"ח חזק שאנחנו חושבים שנכון להשתמש בו. כשמידת החלקלקות נמוכה זהו טמ"ח חלש שאנחנו חושבים שלא נכון (ולפעמים גם רע ומזיק) להשתמש בו. די קשה להבחין בין מידות חלקלקות ולכן קיימת חלקלקות משמעותית בין טמ"חים חזקים (A) לבין טמ"חים חלשים (Z). לכן שימוש נכון בטמ"חים חזקים עלול להוביל אותנו לשימוש לא-נכון בטמ"חים חלשים. לכן לא כדאי להשתמש אפילו בטמ"חים חזקים. זהו טמ"ח כנגד טמ"ח ולכן הגישה העקבית היחידה היא להימנע מטמ"חים.
ג. [המשך פרק 3] 1. לטמ"ח כוזב יש מחירים כי לפעמים אוסרים דבר שבפני עצמו הוא ראוי ונדרש. 2. מידת החלקלקות בין מידות חלקלקות היא גבוהה, כפי שניתן להיווכח מכך שספרות רבה עוסקת בביקורת על טמ"חים לקויים. [סוף פרק 4] 3. לטענתו להימנעות גורפת משימוש בטמ"חים יש בסה"כ תוצאות טובות יותר מאשר שימוש גם בטמ"חים חזקים וגם בטמ"חים חלשים.