טלטול צמח בשבת
שלום הרב,
שבת פ"א ע"ב:
"גופא אמר ריש לקיש צרור שעלו בו עשבים מותר לקנח בה והתולש ממנה בשבת חייב חטאת אמר רב פפי שמע מינה מדריש לקיש האי פרפיסא שרי לטלטולי מתקיף לה רב כהנא אם אמרו לצורך יאמרו שלא לצורך אמר אביי פרפיסא הואיל ואתא לידן לימא ביה מילתא היה מונח על גבי קרקע והניחו על גבי יתדות מיחייב משום תולש היה מונח על גבי יתידות והניחו על גבי קרקע חייב משום נוטע"
לפי דברי אביי בסיפא טלטול הצרור/פרפיסא מחייב מדאורייתא, אז נשאלת השאלה איך ר"ל התיר את זה כדי לקנח. רש"י אומר שאכן, למרות דברי אביי ש"חייב" מדובר באיסור דרבנן, ור"ל התיר משום כבוד הבריות. הרמב"ם חולק ואומר שאכן בסיפא חייב מדאורייתא, ויש שם ניסיונות במפרשים להסביר איך הציור ברישא שונה.
והשאלה שלי היא: האם אי אפשר לומר שברישא מדובר בצרור שהיה מונח על יתדות, ומה שר"ל נצרך להתיר זה בגלל החשש שמא יתלוש את העשבים, ולהימנע מהדוחק?
בהחלט נראה לי שאפשר.
מעבר לזה, חשבתי שאולי אפשר להסביר שגם הרמת הצרור כדי לקנח הוא מצב של אינו מתכוון בפסי"ר דלא ניחא ליה (אם נניח שהקינוח נעשה בעיקר באדמה ולא בעשבים, אז הניתוק שלהם הוא פסי"ר דלא ניחא ליה), ולכן אסור רק מדרבנן. ואילו אביי מדבר על ניתוק בכוונה שאסור מן התורה. אבל זה קצת דחוק מכמה צדדים.
כעת חשבתי שההסבר שלך דחוק, כי אביי רצה ללמוד ששרי לטלטולי ואין בזה קוצר. אם זה על גבי יתדות אז לא ניתן ללמוד את זה משם. אמנם אפשר לומר שזה גופא חידש רב כהנא שמדובר על גבי יתדות ולכן הוא רק מדרבנן והתירו לצורך. אבל אז עיקר חסר מן הספר אצל רב כהנא.
אמנם המינוח "לטלטולי" משתמע שלא מדובר בתלישה אלא במוקצה, ואז הכל מתיישב. אבל הראשונים שם הסבירו לא כך.
תודה.
באמת האמירה של רב פפי הופכת את ההסבר שלי לדחוק. חשבתי על עניין המוקצה, אבל נראה לי שזה גם קצת מוקשה, כי במקרה הגרוע זה כלי שמלאכתו לאיסור והטלטול פה הוא לצורך גופו.
למה כלי שמלאכתו לאיסור? להיפך, לדעתי זה מוקצה מחמת גופו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer