יישוב קושיות

לא נכון לנסות ליישב אם אתה בטוח או אפילו חושב שהיישוב לא קולע לדעת המחבר. זה סתם פלפול (או יצירת שיטה חדשה משלך, דבר לגיטימי כשלעצמו. אבל זו לא שיטת הרמב"ם). לכן כשהתירוץ דחוק או מפולפל מדיי הוא מיותר. המסקנה במצב כזה היא שהראשון או האחרון המדובר כנראה טעה (לדעתי). אם אתה מעדיף להיות צנוע או מנומס, הישאר בצ"ע.
אבל כשהיישוב הוא סביר ויש לו אישושים במקומות נוספים אין סיבה לא לעשות זאת. בהקשר זה ראוי להזכיר לגבי טענתך הרווחת על פרשני הרמב"ם, שלדעתי היא שגויה. גם אם הרמב"ם לא השתמש במינוח וצורת החשיבה של בריסק, זה לא אומר שהפירוש הבריסקאי בדבריו שגוי. אם הוא היה מכיר את המינוח הזה אולי הוא היה מאשר שלזה בעצם התכוון. ייתכן שהוא אפילו היה מודה שארגז הכלים הזה היה מסייע לו לנסח טוב יותר את מה שהוא עצמו רצה לומר. כאותו מדרש על משה שישב בסוף עשרים שורות אצל ר"ע ולא הבין כלום, עד שאמרו הלמ"מ ונחה דעתו. זה כמובן לא אומר שהם תמיד  צודקים (הם לא). אבל זה אומר שלא בהכרח הם טועים. כל פירוש צריך להיבחן לגופו.
יש ויכוח מעניין בעניין האמת שבפירושי בריסק לרמב"ם (אותן שתי דעות שהזכרתי – שלך ושלי), בין רבי יהושע הוטנר (מייסד האניקלופדיה התלמודית) לבין השרידי אש.