יתרון האונס

אני לא מכיר את החרדי הנל, אבל אני מאמין בסבירות גבוה מאד שהוא עובד למחיתו. כך שאולי החטא היחיד שלו זה עינין הצבא. חוץ מזה אני אשמח לדעת מה עוד מעוות ברמה של לקבל עונש. אני מסכים שעינין הלבוש למשל הןא מטופש, אבל לא ברמה של עונש בידי שמיים, כנל השכלה כללית, לא חושב שאפשר לקבל על זה עונש .
אשמח את תאיר עיני על מה אפשר לקבל עונש

מבחינה מוסרית דומה שאותו אדם צריך להימנע מקיום כל מצווה שיוצאים בה אחרים כמו קידוש, קריאת מגילה, הדלקת נרות חנוכה, קריאה בתורה ועוד, ובוודאי הוא לא יכול לעבוד בעבודה כמו שחיטה או כתיבת סת"ם שבהם הוא ממש מחטיא אחרים.

י.ד – למה? אם לשיטתו אין בזה ממש אז לשיטתו הוא לא מחטיא אחרים ומצידו הןא לא פוגע בכלום. זה שלשיטתם הוא גרם להם נזק לא אומר כלום . מה שקובע זה תפיסת המציאית שלו

י"ד, זה פשיטא. כתבתי זאת לא פעם.
העונש הוא על חינוך ילדים לטפילות והיזק, ועל חיזוק חברה מעוותת.

נראה לי סתם סברות פשוטות של רצונו של אדם כבודו, דבר השנוי עליך אל תעשה לחבריך, החובה המוסרית לומר אמת ועוד.

אין לי שום עניין שאדם אתאיסט יעשה דברים חסרי משמעות מבחינתו. יש לי כאן חבר אתאיסט בעבודה שמתה עליו אמו והחבר'ה הדתיים לחצו עליו להגיד קדיש בתור כבוד לאמא גם אם הוא לא מאמין. אמרתי לו שלדעתי אין כאן שום ענין של כבוד לאמא. הוא לא מאמין וזה חסר משמעות מבחינתו. מצד שני, אם יש ענין דתי שאני בתור מאמין תלוי באחר מסיבות טכניות, אני לא שוחט, מישהו אחד מקדש לכולם ועוד, אם אותו משהו הוא אתאיסט והוא לא אומר לי את זה זו ממש מעילה באמון. זה לא ענין דתי. זה ענין מוסרי. תגיד לי שאתה לא בענין ואני אצטרך להסתדר לבדי.

בשולי הדברים זו אחת הבעיות החמורות בחרדיות שבגלל שהמחיר החברתי והאישי על יציאה מהארון הוא כל כך גבוה אנשים יעדיפו להישאר אתאיסטים בסתר ולהמשיך לעשות דברים שקודם עשו. מי שתסבול מכך תהיה החברה כולה שתאכל טרפות ונבלות, תניח תפילין פסולים, לא תצא ידי חובת קידוש ועוד.

אז עקרונית אם עינין הגיוס וההשענות על מערכת הרווחה יפתר, אתה כבר תפסיק לראות אותם כרשעים?

אם ייפתרו כל הבעיות המוסריות אז לא תהיינה בעיות מוסריות. מפתיע, אבל זה כנראה נכון. אלא שהבעיות המוסריות לא מתמצות בגיוס והישענות על רווחה. יש שם עוד המון בעיות כאלה.

אולי להעיר נקודה נוספת ולקבל את חוו״ד של הרב אברהם. הוא היה אנוס כי הוא נולד לחרדיות, זה ממש כמו תינוק שנשבה. כשהגיע למסקנה אחרת זה כבר היה מאוחר מידי ולכן הוא שוב אנוס, הפעם מסוג אחר.

אם ישנה את אורח חייו ויצא מהארון הוא בסבירות גבוהה יפרק את החבילה והמשפחה, שמבחינתו זה לא דבר מוסרי, זה יפגע בילדיו ואשתו לכל חייהם, במיוחד בחברה כמו החברה החרדית, אז מה פשעו?

האם אפשר לקבל הפניה להיכן שהרב אברהם כתב והסביר מדוע מצוות שהוא מקיים אינן נחשבות? פטור של אנוס זה מובן, אבל למה שמצוותיו לא תחשבנה, לפחות בגדר של לא מצווה ועושה?

תודה

כתבתי מילתא דבדיחותא שכוונתה רצינית. אמרתי שהיותו חרדי דורש כפרה ולא העבירות שלו. לא התכוונתי לתת הנחיות מעשיות או לקבוע שהעבירה הזאת דוחה שיקולים של פירוק המשפחה. את זה יחליט מי שמכיר את המצב.

לגבי המאמר, חפש כאן "הכשלת חילוני בעבירה"

אתה חושב שכל אדם חרדי צריך כפרה באופן קטגורי? גם אנשים צדיקים כמו הרב שך והרב קניבסקי ?

הם עוד יותר מאחרים. מכשילי הרבים.