להחטיף וכהוגן בגלל כבוד האדמו"ר
מקובל בעולם שמי שמחטיף עלול לחטוף.
מי שמזלזל במישהו עלול לחטוף.
זה אולי לא משהו ראוי, אבל המציאות מראה שזו המציאות, וצריך מראש לקחת את זה בחשבון.
אם חסידות מסוימת חושבת שמחסידות אחרת זלזל מישהו באדמור שלהם, ולפי סגנונם נראה להם שמתאים ומכובד לעשות לינץ' ופרעות בחסידות האחרת (ולא במי שספציפי נהג זלזול, לדעתם, באדמורם) זה ראוי לגינוי לגמרי ?
או שזה סביר במסגרת להחטיף חזרה ?
(במקומות שאלימות אינה חרפה)
מה הקשקוש הזה?
מי שמחטיף לי מותר לי להחטיף לו חזרה. (ויש אומרים מצווה)
אדעתא דהכי החטיף לי.
במקומות שאין תרבות של חיפוש היחיד שעשה עוולה ומחטיפים דייקא לו, אלא התרבות המקובלת היא של אשמת הכלל כלומר: אם חסיד מחסידות כלשהו החטיף לאדמורי הרי שהחסידות שאליה משתייך התוקף תקפה, את מי ?
לא את האדמו"ר אלא את החסידות שלי כלומר את הכלל.
האם אני כחלק מאותו כלל שבעצם זה נקרא שהחטיפו לי מותר לי להחטיף חזרה לכל יחיד מאותה חסידות מתקיפה שיקרה בדרכי.
סכ"ס זה העיקרון של מי שמחטיף לי מותר לי (ומצווה) להחטיפימו מנה אחת כפליים. רק שזה לא יחיד על יחיד אלא ציבור על ציבור.
והעיקרון שזה ציבור על ציבור ולא יחיד על יחיד מקובל גם הצד שהחטיף ראשון כלומר: החטיף אדעתא דהכי.
אם כך זה גלאט להחטיף לכל חסיד מזדמן ממהחסידות הנגדית יען החטיפו לחסידות שלי.
הרב מסכים ?
עוד קשקוש אחד והשרשור הזה יימחק.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer