ליצנות
הגמרא בסנהדרין (סג:) אומרת:
אמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא חוץ מליצנות עבודת כוכבים דשריא דכתיב "כרע בל קרס…"
מה גדר האיסור הנ"ל שנפסק בשולחן ערוך? האם כיוון שנלמד מהנביאים (האמת דוקא ההיתר ליצנות עבודת כוכבים הוא שנלמד ואולי על זה הפוקוס) אז הוא דאורייתא, או שהוא דרבנן, או שמא אלו דברי אגדתא והכוונה לענייני מידות ההתנהגות ראויה בלבד?
איפה ראית איסור ליצנות בשו"ע? להבנתי זו לא הלכה אלא הנחייה או המלצה ערכית.
הוא פוסק את הגמרא הנ"ל ביו"ד קמז:
"מותר להתלוצץ באלילים"
ומכלל הן אתה שומע לאו
זה לא דיוק. אם היה איסור היה עליו להביאו. חוצמזה, ידוע שהשו"ע לא תמיד מקפיד להבחין בין הלכות להנהגות ראויות.
יראה לי שליצנות המוזכרת כאן הינה על פי אותו משקל שפירש"י גבי ליצנות בקידושין – "לומר שקל להתגבר על היצר אם רוצים". באו בזה לומר דאין היתר להתלוצץ ולומר שבנקל להתגבר על היצר אם רוצים אלא בעוון עבודה זרה, לאפוקי ליצנותא מעוברי עבירה של שאר תאוות ורצונות, וכמו שהתלוצצו ר"ע ור"מ, ובאו לחדש בזה דרק ליצנות מעבודה זרה שרי ולא ליצנות מעוברי עבירה.ודו״ק.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer