לפיכך אנחנו חייבים להודות וכו
הקב״ה גזר עלינו את גלות מצרים והוא גזר להוציאנו משם.האם עלי להודות למי שהכניס אותי לכלא על כך שהוציא אותי ממנו?נכון שאפשר לשאול את זה על כל ישועה מצרה אבל בכל צרה אפשר לומר שהצרה הגיעה עקב עוונותי והישועה ברחמי השם [מניח שגם את זה לא תקבל] אבל גלות מצרים נגזרה כמה דורות מראש ואמנם חזל אומרים שנגזרה עקב אמירת במה אדע,אך עדיין הגזירה היתה מראש תחומה בזמן. אני שם לב שהשאלה לא מנוסחת טוב,אך העיקרון מובן.אשמח אם תרחיב על הנושא באופן כללי
המאמר מאלף.עדיין נראה לי שהוא אינו עונה על השאלה לגבי הכרת הטוב על הישועה מצרה.אמנם אני חייב הכרת הטוב לבורא מעצם כך שברא אותי אך מדוע מתחדשת חובת הכרת הטוב נוספת על כך שהוציא אותי מהצרה שהוא עצמו הכניס אותי אליה, שהרי בהגדה אנו אומרים ״לפיכך אנו חייבים להודות״ דהיינו לפיכך שהוציאנו ממצרים וכו
הסברתי (אולי לא שם?) שזוהי הזדמנות פסיכולוגית להיזכר בחובה להודות על העולם וחוקיו. באמת אין על מה להודות לגבי עצם ההצלה, אבל טבע האדם הוא לחוש הכרת טובה ברגעים כאלה ולכן מנצלים אותם.
תסכים איתי שזו תשובה קצת אפולוגטית
זו אפולוגטיקה אם אתה טוען שזו הייתה הכוונה המקורית של חז"ל. הם ודאי האמינו במעורבות אלוהית. אבל מבחינתי זזו ממש לא אפולוגטיקה, שכן באמת יש להודות לקב"ה על כך, ואלו באמת הזדמנויות טובות לעשות זאת.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer