מה דעת הרב על פסק הדין של בג"ץ לביטול החוק לצמצום עילת הסבירות?
דעתי היא שזה פס"ד בעייתי מאד מאד.
אני נוטה להסכים שבמקרים קיצוניים יש סמכות לביהמ"ש לבטל חוקי יסוד מטעמים שונים. אבל אני ממש לא רואה מדוע המקרה הזה הוא קיצוני דיו. אפשר לבטל החלטות בעייתיות בעילות אחרות, ולא ראיתי דוגמה להחלטה בעייתית בעליל שרק הסבירות יכולה לה.
מעבר לבעייתיות בפסיקה לגופה, עצם זה שהיא ניתנת ברוב של 8 מול 7 בעייתית שבעתיים. אם יש כאן בעייתיות בעליל, זה לא יכול לבוא ברוב של 8 מוול 7. רואים את התלות בהרכב ביהמ"ש שאם היה שונה באחד התוצאה הייתה שונה. זו ממש סיבה מצוינת לשנות את מינוי השופטים.
ובעיתוי הזה, לאו דווקא המלחמה, אלא השסע הציבורי בשנה האחרונה סביב הפרדת הרשויות, זה ממש פס"ד מטומטם לדעתי.
אני חושב שהפס"ד הזה הקים עלינו לתחייה את הרפורמה המשפטית זצ"ל. כעת נשמע שוב על פסקת התגברות, על מינוי שופטים, והפעם נראה שזה יהיה עם הצדקה מובנת מאליה.
בפסק הדין הם מביאים כמה וכמה דוגמאות להחלטות בעייתיות שאפשר לעשות ללא עילת הסבירות.
א. מינויים מושחתים בשירות הציבורישקשה להוכיח עליהם שיקולים זרים).
ב. פיטורי שומרי סף
ג. כלכלת ממשלת מעבר מושחתת: כמה מהם טענו שאם הייתה עילת סבירות לממשלת מעבר זה היה אחרת. החשש שלהם זה בממשלת מעבר יעשו החלטות לא סבירות בעליל ופופוליסטיות כמו פיזור כספים מושחתים למגזרים של הבייס הפוליטי. לטענתן זה בעייתי ביותר כי ממשלת מעבר לא נהנית מאמון הכנסת והדבר יכול לעוות משמעותית את תוצאות הבחירות
ואגב, מה שהרב כתב שנפסל 8:7 זה נכון אבל זה לא מדוייק. יש כמה וכמה מהשופטים שלא פסלו)אם הבנתי טוב ארבעה) שהסיבה שלא פסלו זה שהם עשו פרשנות מקיימת לחוק לפיה הוא סה"כ בה לבטל את הסבירות של ברק וחוזר לסבירות במודל הבריטי המקורי. שופטי הרוב פשוט חשבו שאין אפשרות פרשנית כזאת מנוסח החוק
אמנם קראתי רק את תקציר פסה"ד, אבל הדוגמאות הללו ממש לא משכנעות, כפי שכתבו שופטי המיעוט. כל אלו ניתנים לביטול בעילות אחרות בלי שום בעיה. צריך להבין שכשיש מינוי לא סביר בעליל, או צעדים לא סבירים של ממשלת מעבר, ניתן להניח שיש כאן שיקולים זרים גם בלי להוכיח אותם. לא השתכנעתי. ממש לא.
אז מה? עדיין יש כאן 7 מול 8.
אם הם יכולים לבטל חוק יסוד על בסיס כה רעוע, אין לי בדל ספק שהם יבטלו כל החלטה לא סבירה בעיניהם, כולל שלושת הסוגים שהזכרת, למרות חוק ביטול עילת הסבירות. במקרה הכי גרוע, כל ה-15 יאמצו את הפרשנות המצמצמת לביטול עילת הסבירות, וזהו. כולם מבינים שזה מה שיקרה בפועל. לכן ההנמקה הזאת היא היתממות שמדיפה ריח פוליטי קשה.
אגב, אחד או יותר משופטי המיעוט כתבו שאפשר לשקול לבטל את החוק של ביטול עילת הסבירות כשיבוא לפניהם מקרה קונקרטי שידרוש ביטול ולא יוכלו לעשות זאת. אגב, כך בד"כ פועל בג"ץ. מכיוון שלכולם ברור לגמרי שלא יהיה מקרה כזה (מהסיבות שמניתי לעיל), הם העדיפו לא לחכות ולבטל עכשיו.
אני מסכים חלקית לביקורת, במובן הזה שאני סומך על האימפריאליזם המשפטי שימצא תרופה אחרת במקרה ותהיה ממשלת מעבר מושחתת או יפטרו את היועצת המשפטית.
אבל אני חייב לומר שאני מתרשם שהפסיקה הזאת נבעה גם מהרפורמה כולה ומשיטת הסלאמי שבדרך(זה הרושם שמתקבל אצלי מכמה משפטים שכתבו חלק מהשופטים שפסלו).
השיקול הזה הוא בהחלט לא שיקול "משפטי" במובן המקובל אבל אני כן יכול להבין חשש מסלאמי.
לגבי הפרשנות המקיימת, הם היו צריכים להכריע בה בעת העתירה עצמה וטענו שאי אפשר להלביש אותה על לשון החוק(אני מודה שפה אני מסכים עם עמדת הרוב. החוק מאוד חד משמעי בנוסח שלו). מעבר לכך גם רוטמן עצמו בדיון בבגץ ענה כך בדיוק כשנשאל עליו. לא לעסוק בסבירות נקודה. לא בנוסח ברק, לא בנוח הבריטי המקורי, לא בממשלת מעבר, לא בהאצלת סמכויות של השר וכו). רוטמן נשאל על כך מפורשות בדיון בבגץ. דברים דומים אמר עורך הדין של הממשלה כששאלו אותו לדעתו על הפרשנות המקיימת(אם אני זוכר נכון).
החשש מהסלאמי הזה הוא מאד בעייתי. זה לא תפקידם. כשתגיע הנקודה הבעייתית שיתערבו אז ולא מראש. מה עוד שכולם יודעים שזה היה השריד הראשון והאחרון מהרפורמה המתה. זה נכון בפרט לאור מה שכתב סולברג שיש כאן ניגוד עניינים מוסדי (בג"ץ דואג לסמכויותיו שלו). אין מזה מנוס כמובן, אבל יש להיזהר פי אלף במצב כזה ולא לפעול בפזיזות. אבל כעת בגלל הטיפשות שלהם, הרפורמה עלולה לקום לתחייה, והפעם זה יהיה בצדק. למרבה האבסורד, החשש מהסלאמי המת הוא שיביא עלינו את המשכו של הסלאמי שבלי זה לא היה צפוי לקרות.
באשר לפרשנות מצמצמת, כתבתי כבר. ראשית, מה שרוטמן אומר אינו רלוונטי. מה שקובע הוא לשון החוק. שנית, גם אם לשון החוק היא חד משמעית, ביהמ"ש היה מצליח לפרש באופן מצמצם בעת הצורך, כמו שהצליחו לעשות זאת כבר כעת שבעה שופטים. ועוד לא הזכרתי את העילות האחרות שיכולות לבטל הכל.
בקיצור, שום דבר כאן לא מחזיק מים. זה צעד שערורייתי של ביהמ"ש, וניכר שהוא לגמרי פוליטי. הוא מקדם עוד יותר את סופו וסוף האמון הציבורי בו, ומעודד רפורמה משמעותית שרק היא תוכל אולי לקומם את מעמדו.
אני מסכים שחבל על הפסק(אבל אני כן חושב שהרפורמה המקורית מתה לגמרי ולא רואה לה תקומה). וכל זאת דווקא לאור העובדה שאני באמת חושב שיש לנו בית משפט יחסית מרוסן עם אינטגריטי.
מה שלהערכתי בג"ץ עשה, זה ניסיון אגרסיבי למדי לאלץ את הכנסת לחוקק חוק יסוד חקיקה.
וכפי שחיות דאגה להדגיש בפסק שלה:
עוד חשוב להדגיש כי מסקנותיי באשר לשאלת הביקורת השיפוטית על סמכותה המכוננת של הכנסת נשענות על המצב החוקתי הקיים. וכפי שכבר הובהר בפסיקתו של בית משפט זה: "הלגיטימיות של הביקורת השיפוטית קשורה, לפחות בחלקה, בתהליך שהוביל לתיקון החוקתי. כלומר, ככל שמלאכת הרשות המכוננת מורכבת, כוללנית ומקיפה, תוצריה ייהנו מלגיטימציה דמוקרטית רבה יותר ומנגד הנכונות לביקורת שיפוטית תפחת" (שם, בפסקה 2 לחוות דעתה של השופטת ברון; ראו והשוו: Roznai, בעמ' 220-219). על כן, ככל שבעתיד ייקבע מתווה נוקשה וייחודי לחקיקת חוקי יסוד ותיקונם, המבטיח כי חקיקתם תתבסס על הסכמה ציבורית רחבה, יהיה מקום לשוב ולבחון את סוגיית הביקורת השיפוטית בנוגע לחוקי יסוד שיאומצו לפי מתווה זה. אך כל עוד אין זו המציאות החוקתית, אני סבורה כי יש להכיר בסמכותו של בית משפט זה להתערב באותם מקרים חריגים שבהם הכנסת חרגה מסמכותה כרשות מכוננת.
ביטול החוק היה הכרחי בגלל המלחמה.
למי שלא יודע המלחמה לא פופולרית בעולם והתחילו להגיש תלונות על פשעי מלחמה נגד ישראל.
יש עיקרון שמונע מביד חיצוני לחקור או לשפוט אם בית משפט עצמאי כבר חקר/שפט.
ריסוק בית המשפט העליון על ידי לוין ורוטמן מוביל למצב שבו אפילו אם בית המשפט היה חוקר ושופט פשעי מלחמה בעזה הוא לא היה מתקבל בעולם כבית משפט עצמאי ולכן כל חייל ישראלי היה יכול למצוא את עצמו בהאג וכמובן מדינת ישראל הייתה נתונה לסנקציות כמו רוסיה.
בית המשפט התעשת והחזיר לעצמו את העוצמה והעצמאות כדי להיות מסוגל להגן על המדינה וחייליה.
מעניין שהחלוקה בין אלו שדואגים לחיילינו לבין אלו שלא עוברת בדיוק בין שמרנים לליברלים, ובין תומכי המחאה למתנגדיה. עקרון המשלימות נמצא בקורלציה מזהרת (קורלציה 1.00) עם התפיסה המשפטית-פוליטית. הלוא דבר הוא!
לא נכון במקרה הזה. השמרנים דואגים לחיי החיילים על פני זכויות "אדם" של הפלסתינאים. ה"ליברלים" שכאמור הם פרוגרסיבים רק דואגים שחיילים (כלומר הם בעצמם) יוכלו לטייל בחו"ל ושימשיכו לחיות באותה רמת חיים שהורגלו אליה ולא אכפת להם שחיילים אחרים ימותו – מוות חסר משמעות – בשביל זה .
המשמעות של אורגניזם ( ערבות הדדית) היא לא רק שהפרט מקריב את עצמו למען הכלל אלא גם הכלל יוצא למילחמה למען הפרט כמו שאדם יצא למלחמה כולו גם על אלו שיאיימו רק לכרות לו את האצבע הקטנה. אז דווקא השמרנים הם אלו דואגים לחיי החיילים באמת. השמרנים היו מפצציצם אצעזה והורגים חצי מיליון עזתים וללא צורך לחסל את החמאס ( שכאמור הוא לא האוייב האמיתי אלא העזתים עצמם) ומבלי לסכן אפילו חייל אחד – אצל שמרנים כשחיילים מתים הם מתים מוות בעל משמעות -מוות למען עם ישראל ולא למען ה"מדינה" (שהיא פשוט אוסף של פקידים פרוגרסיביים שמשתכרים משכורות גבוהות ואין להם כל נאמנות לעם היהודי).
חוץ מזה העולם יצפצף על העיקרון הזה כרגיל ואנחנו למשפט בהאג לא משנה מה בג"ץ יעשו. בג"ץ יעמידו עכשיו את כל צה"ל למשפט על פשעי מלחמה ? איזו בדיחה
מעבר לזה שלפסק הדין הזה אין כל תוקף חוקי ו/או מוסרי ואף אחד לא חייב להישמע לו אז לא קרה פה כלום חוץ מחשיפת היהרות הנפוחה של הליצנים הריקים מבג"ץ
אגב , אם חושבים על זה, מעבר לזה שלפסק אין כל תוקף חוקי 12 השופטים הללו הם בעצם פושעים ויש להעמידם לדין על המרדה. טוב, זה יבוא אחרי הרפורמה. בג"ץ עשה לנו טובה גדולה מבלי לדעת את זה כי זה יהיה בעצם הנושא של הבחירות הבאות. מה הטעם לחקור את המחדל אם אין פה בכלל דמוקרטיה.
השופטים אינם פושעים או מורדים. אבל בג״ץ אכן השתין מהמקפצה, והוכיח למי שישב על הגדר שוויתור על הרפורמה המשפטית הוא ויתור על חלק לא מבוטל מהדמוקרטיה. למזלנו, למי שיושב היום בעליון אין את הסבלנות והראיה האסטרטגית של אהרן ברק, שהפך את המשפט החוקתי על ראשו בשיטת הסלמי. ההיבריס הכריע אותם, והם עשו את עבודת ההסברה טוב יותר מעשרים מאמרים של דני פרידמן או גידי ספיר.
עכשיו צריך לנשוך את השפתיים, להילחם בחמאס (האויב האמיתי, אני מזכיר), ואחרי שיסתיימו המלחמה והשיקום ממנה, לחזור לרפורמה ולעשות אותה הפעם בתבונה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer