מה זה החששא הזאת
מה זה הסוגיא התמוהה הזאת?
יומא פ.- "אמר רבי אלעזר האוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב לו שיעור שמא יבא בית דין אחר וירבה בשיעורין
מאי ירבה בשיעורין אי נימא דמחייבי קרבן אכזית קטן והתניא אשר לא תעשינה בשגגה ואשם השב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו לא שב מידיעתו אין מביא קרבן על שגגתו אלא דלא מחייבי קרבן עד דאיכא כזית גדול ולמאי דסליק אדעתיה מעיקרא דמחייבי קרבן אכזית קטן מאי ירבה בשיעורין שמא ירבה בקרבנות מחמת שיעורין
אמר רבי יוחנן שעורין ועונשין הלכה למשה מסיני עונשין מכתב כתיבי אלא הכי קאמר (אמר רבי יוחנן) שיעורים של עונשין הלכה למשה מסיני תניא נמי הכי שיעורין של עונשין הלכה למשה מסיני".
לכאורה גם אם יחליטו הסנהד דעתיד שהכזית הוא אחר זה לא משנה כי בזמנו שאכל הסנהד' החליטה שהכזית הוא כמו שאכל וא"כ עשה איסור,ומה זה החששות המוזרות האלה גם לא שמענו בש"ס חששות כאלה רחוקות ומוזרות?
ואולי נחשוש שיגזרו גם מוקצה על כלי היתר כמו שהיה בזמן נחמיה וא"כ יכתוב גם זה, ואולי נחשוש שיגזרו גם על שמן של גויים וכו', וכל המוסיף מוסיפין לו, באמת תמוה
אכן שאלה טובה. היה אפשר לומר שהעונש נקבע לפי הדין בשעת הטלת העונש ולא בשעת העבירה. בפרט שחצי שיעור אסור מה"ת כך שאיסור היה גם קודם לכן, ולגבי העונש תליא בשעת פס"ד. בפרט אם מדובר בחטאת שמובאת על שוגג, אם כן הרי הוא היה שוגג ומאי נ]"מ אם ידע את השיעור או לא? יתר על כן, גם לגבי השיעור וזה לא פוטרו מחטאת.
בכל אופן
אכן באמת הסוגיא הזאת ביומא לא נפסקה להלכה, באמת סוגיא תמוהה, מצד נוסף שהרי אח"כ ממש אומרים שיעורים הלמ"מ, אז מה שייך שסנהד' תחלוק על מה שמשה קיבל מהבורא,
ואכן בירושלמי חגיגה א' ב' עושים דיעות אלה כחולקים אחד על השני, וכאמור הרמבם פסק להלכה שזה הלמ"מ.
ייתכן שזו מחלוקת אבל אין הכרח. הלמ"מ שזה שיעור אכילה סבירה וחכמים הם שאמדו את השיעור.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer