מהי אהבה בין בני זוג בעולם החרדי
אנחנו מוצאים הרבה זוגות שמתחתנים בשידוכים (וגם אצל החילוניים) הם אוהבים אחד את השני מכבדים מעריכים מתמסרים ומרחמים. אבל ניצוץ של התאהבות ומשאת הנפש אל האחת והיחידה סערת נפש פחות ומחשבות בלתי פוסקות על האהוב… (אהבה רומנטית)
כשקוראים שיר השירים רואים את אהבה לא-ל כאהבה כזו וממשילים את זה לאהבת אישה לכאורה נראה שכך הייתה התפיסה באותו זמן.
אבל לכאורה בעולם החרדי שלנו וכבר מאות ואלפי שנים לא רואים שזו התפיסה והדרך שחתונה זה יותר עניין משפחתי להקים בית להביא ילדים לעולם לאהוב את אשתו יותר מגופו אבל לא רואים שיש עניין בתשוקה עזה.
האם זה נכון? ומהו הנכון?
שאלה שניה האם אהבה רומנטית זה אהבה מתמשכת וגודלת או שלפי הכלל זה אמור לללכת ולדעוך?
אני לא חושב שיש נכון ולא נכון. אם ישנו – טוב, ואם לא – גם טוב.
השאלה השנייה צריכה להיות מופנית לפסיכולוג. אבל לא נראה לי שיש תשובה אחת לכולם.
יש גמרא בקידושין דף מא. אמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך.
משמע שיש עניין שתהיה תשוקה כלשהי של הבעל כלפי האישה שאם לא כן יהיה בזה חסרון של ואהבת לרעך כמוך.
יש הבדל בין דרישה שלא תתגנה עליו לבין דרישה שתהיה תשוקה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer