מומחיות הלכתית
שאלתי בהקשר שיעור מסדרת דרכה של ההלכה שהעברת בישיבת ההסדר ירוחם בעבר.
שם אמרת בשיעור של \'המומחיות ההלכתית\' כי אין סמכות הלכתית בתחומים עובדתיים והבאת לדוגמא שאי אפשר לפסוק הלכה שתפוזים זה מסוכן (ואסור לאכול אותם?) כי אין סמכות הלכתית בתחומים עובדתיים.
הרי ההלכה כן פעולת גם במישורים הללו כגון לבישת חולצה הפוכה אסור משום שכחה, \'הרגיל בזיתים\', שינה תחת בגדך ככרית ועוד.
בהקשרים אחרים מובא בגמרא למיטב זכרוני שאסור לאכול בצל שעבר עליו הלילה משום סכנה (זו קביעה של ההלכה?) ולכן אסור.
אני מרחיב בכך בספר השלישי בטרילוגיה שלי.
בכל ההלכות שהבאת, גם אם יש בהן ממד עובדתי, באמת אין לגביו סמכות. אם יתברר מדעית שהוא לא נכון, ההלכה שמבוססת עליו בטלה ומבוטלת כעפרא דארעא.
ערב טוב!
ומה עם דברי הגר"א שבטל המנהג לא בטל הטעם משום שלכל דין היה עוד סיבות נסתרות?
הסברתי לא פעם שהטענה הזאת נראית בלתי סבירה בעליל מהרבה סיבות. ראשית, מניין להמציא דבר כזה. שנית, גם אם יש לנו ספק שמא יש סיבות נסתרות, הרי בה במידה ייתכן שלא הין סיבות נוספות כאלה, ולכן אין ספק מוציא מידי ודאי. יש לזכור שאם הנסיבות מחייבות שינוי של הדין, אזי האמת היא הדין השונה, ולכן לשמור את הדין הקודם הוא חריגה מההלכה, ומי שטוען שיש לעשות כן עליו חובת הראיה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer