מוסר ומשמעותו

אבל כמו שאמרת במחברת, הרי שאם כל אחד ייקבע לעצמו את המוסר על פי הרגשתו לא יהיה מוסר אובייקטיבי וזה ייצור את הבעיות שהרב הצביע עליהם במחברת…

איני בטוח שזו דעתו של הרב קוק. ראה פנקס הדפים א, פסקות 8,20

אני רחוק מלהיות מומחה לרב קוק, אבל כך הוא כותב בכמה מקומות (למשל בפירושו לעקידה בעולת ראיה ועוד הרבה). סתירות במשנתו יש הרבה, ובוודאי כשמדובר בתקופות שונות בחייו.

1) האם הרב סובר שאפשר להגיע לבירור מוסרי ע"י מחשבה והתבוננות בלבד?
השאלות לגבי הפלה (לפחות בתחילת ההריון), המתת חסד וכעוד כמה שאלות נראות לא פתורות… התחושה היא שאי אפשר להגיע למסקנה ברורה בנושא, וכל אחד בא מכיוונו שלו…

אני לא חושב שזה צריל להוביל לרלטיביזם… יש נושאים כלליים שכל בני אדם יכולים להסכים… אבל כשנכנסים לפרטים יש גבול שאי אפשר4 להסיק בצורה מוסרית רגילה… וכאן אולי יהיה מקום לחברה ולתרבות לקבוע (הצורה בה מיישמים את ערכי המוסר והיחס ביניהם)… האם זה נכון…

2) כשחז"ל קבעו בשאלות כאלו, האם הם לא השתמשו בסברא מוסרית שלהם? האם קביעה מתי העובר נחשב בן אדם (אם בכלל נחשב), וממילאט יהיה לא תרצח (שעסקו בה הפוסקים), זה לא אותה שאלה שיש לפנינו? מה הייתרון שלהם לגבי נושא זה?

1. בהחלט סביר שיש שאלות שללא נוכל להגיע לתשובה ברורה לגביהן. גם בהלכה זה כך, בשביל זה יש דיני ספיקות. לכן גם אם תצמיד את המוסר להלכה אין בזה ערובה שתהיינה לך תשובות ברורות לכל שאלה.
ועדיין כל אחד צריך לנסות להגיע לתשובה כמיטב הבנתו ולפעול בהתאם. ייתכן שכשאני בספק החברה יכולה לקבוע סטנדרטים, אם כי אני לא נוטה לתת לחברה קרדיט כזה. גם אם היא קובעת אני לא מקבל אלא אם אני מסכים.

2. חז"ל בהחלט השתמשו בסברתם, גם בהלכה וגם במוסר. אבל הקביעה ממתי עובר נקרא אדם אינה בהכרח סברא מוסרית. זו סברא מטא-מוסרית או מטא-הלכתית.
למיטב שיפוטי אין להם יתרון עלינו בעניינים אלו. מה שנכנס להלכה מחייב (עד כמה שמקורות ההלכה השונים מחייבים), ומה שלא – עשה כהבנתך.

כשהתורה מצווה אותנו "ועשית הישר והטוב" היא לא מפרטת מהו אותו ישר וטוב. ההנחה שלה היא שאנחנו מבינים זאת לבד. כלומר היא אומרת לנו לסמוך על האינטואיציות המוסריות שלנו. סמכות חכמים נוגעת להלכה ולא לקביעות שמחוץ להלכה, כמו מוסר או עובדות.

אבל לגבי לא תרצח, אותה שאלה מטא-מוסרית ומטא-הלכתית שעמדה בפני חז"ל גם עומדת בשאלות המוסריות שלי…
אם אני מקבל את קביעתם לגבי מתי העובר נחשב יצור עצמאי, זה משפיע על ההחלטה המוברית שלי בנושא, הרי לא מדובר בשאלות שונות… זה מוזר שאני מקבל את קביעתם זו מבחינת ההלכה, ומבחינה מוסרית פרטית לא (לשני הכיוונים- אני יכול לסבור יותר לקולא או יותר לחומרא)…

ועוד, לאור התפתחות המדע ומידע רחב לגבי העובר שלא היה בימי חז"ל, לכאורה יש לנו ייתרון גדול לגבי קביעות אלו

קביעתם לגבי העובר קובעת את המחיב ההלכתי ואין לה דבר עם הקביעות המוסריות. אפשרר להחמיר יותר או להקל יותר. יש לזכור שאין קו חד לגבי זה, והקביעה היא בין כה וכה שרירותית משהו. אכן אתה יכול לסבור לקולא או לחומרא.
לגבי המדע אין לו מה לומר בנושא הזה. זו שאלה ערכית ולא מדעית. אבל כאמור אם אתה חושב אחרת עשה אחרת בלי קשר למדע.