מסירות נפש על התורה
שלום וברכה,
משמע מאימרותיך שאין לנו ודאות באף ידיעה, טענה או הוכחה. אפילו כשאתה אומר: ״אני מאמין ש- ה' קיים״, אינך ודאי לחלוטין באימרה זו.
נשאלת בעבר, אם אינך ודאי בכלום, אז למה שתהיה מסור להלכה, זה גוזל זמן יקר מזמנך.
והשבת משהו בסגנון של: אדם פועל לפי מה שנראה לו נכון. תחושת ודאות אין לי אפילו כשאני שותה מים ממסעדה, אך אני בכל זאת שותה, כי לא סביר שהם מורעלים. וזה הדין גם באמונה.
אני מעוניין לשאול, עד כמה רחוק תלך עם המסירות הזו?
דרשו חז"ל לגבי עניין ה״יהרג ואל יעבור״ בע״ז: ״בכל נפשך – אפילו יטלו את נפשך״. בתלמוד יש דעה מצמצמת של רבי ישמעאל שסובר שרק עבודה זרה שנעשית בפרהסיה היא בבחינת ייהרג ולא יעבור.
אז אני שואל, בהינתן ואתה עומד עכשיו במצב בו אתה מוכרח להשתחוות לאיזה צלם, הדבר נעשה בשוק, מקום ציבורי, הומה אדם.
האם אתה הרב, בוחר להשתחוות או שמא לחרף את נפשך ואף למות אם צריך?
אמרתי וכתבתי לא פעם שאין לי תשובה על כך. אם יהיה צעד שדורש מחיר מאד יקר בהחלט אשקול אותו מול רמת הוודאות שיש לי. כשאהיה בסיטואציה אוכל לענות לך.
אגב, השאלה אינה אליי. גם מי שאומר שהוא בטוח, משקר לעצמו או לנו. אף אדם לא יכול להיות בטוח בכלום. ודאות זו גאווה לא ריאלית. ההבדל הוא שאני מוכן גם לומר זאת בקול רם והאחרים מעדיפים לשקר או להדחיק.
הבאתי כאן פעם את החסיד יעבץ שאמר שבגירוש ספרד האנשים הפשוטים עמדו בניסיון ותלמידי החכמים מצאו דרכי עקיפין. אתה באמת חושב שעמי הארצות הם יותר יראי שמים? הם יותר טיפשים וחושבים שבאמת יש ודאות. אנשים חכמים מבינים שלא. אני מליץ על כך את מאמרם "ולא עם הארץ חסיד".
תודה רבה על המענה.
אני התכוונתי לשאול לגבי עמדתך במישור התאורטי (אם זה משנה משהו מתשובתך).
מה תעשה בפועל, רק אלוהים יודע (ואולי גם לא).
האם היום, ממקומך, אתה חושב שראוי לעשות את זה או לאו?
לא יודע. בשאלות כאלה אני חושב שיש להכריע רק כשאתה חווה את הסיטואציה באופן ישיר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer