מצוות אלוקיות
שלום לרב.
כשאנו מדברים על ציווי אלוקי, האם אנו מתכוונים לישות חיצונית שמתגלה לאדם ומצווה אותו, או אולי אפשר לטעון ודעתי נוטה יותר לכך, שציווי אלוקי זהו ציווי שבא ממקום מאד עמוק בנפש האדם, מקום רוחני נטול חומריות ונגיעות אישיות סוג של אמת טהורה . לפיכך גם מצוות שתוקנו ע"י חז"ל הם ציווי אלוקי. מכיוון שבאו ממקום רוחני. ואז פה אני מסתבך ושואל, א"כ מה ההבדל בין מצוות שנוצרו ע"י חז"ל כמו נטילת ידיים לבין מצוות שנכתבו בתורה כמו שעטנז או כלאיים אולי גם הם נוצרו ע"י אנשי רוח שהיו באותה תקופה ופשוט הועלו על הכתב ולכן נקראות דאורייתא? או שאולי בתקופת המקרא אנשי הרוח היו במדרגה גבוהה יותר {קרובים אל אלוקים} ולכן מקור המצוות הנו יותר אלוקי.
בברכה ובהערכה
מי אמר שיש מקום פנימי כזה? וגם אם יש, למה ציווי שהמצאתי בעצמי מחייב אותי? ולמה לענוש אחרים מכוח ציווי פנימי שלי? ואם תאמר שהמקום הפנימי הזה רגיש למקור תוקף חיצוני (כלומר המקום הפנימי שלי חש שיש אלוהים שמצווה עליי) אז חזרנו למצוות כקיום הציווי של מצווה (רק אולי בלי התגלות). ראה במחברת הרביעית חלק ג על ציווי ללא מצווה (אין חיה כזאת).
לא כל כך מבין את הטיעונים.
מי אמר שיש מקום פנימי כזה? על כל דבר ניתן לטעון מי אמר? מי אמר שיש ישות חיצונית מצווה? מי אמר שיש רגשות ומי אמר שיש נשמה הכל חומר ופעולות כימיות שמייצרות תחושות ורגשות.
למה לענוש אחרים? בכלל לא מבין. חוקי המדינה שנוצרו ע"י מחוקקים, מייצרים גם עונשים על מנת להרתיע .חוקי דת מייצרים את אלוקים על מנת להעניש.
גם אתה מסכים שמצוות דרבנן נוצרו ע"י חכמים ולא ע"י התגלות חיצונית, ואף על פי כן מברכים אשר קדשנו במצוותיו וציוונו כלומר חז"ל יצרו לעצמם סטטוס של אלוקים, על מנת לייצר סמכות בקרב ההמון או שמא תאמר שמדובר בהתגלות חיצונית? אתמהה גדולה…
אם אתה רוצה לשוחח עם עצמך על הזיותיך – אין לי בעיה. רק לא כדאי להעלות את הדברים כשאלה, כי זה מטעה אחרים ומבזבז את זמנם.
כעת חשבתי שהתשובה שלי עלולה להישמע פוגענית. לא התכוונתי לפגוע אלא להגיב עניינית, אם כי בלשון צינית קצת.
אתה מדבר על מה שכיניתי "הזיות אישיות שלך" (=קולות פנימיים שאומרים לך לפדות פטר חמור ולא לאכול חזיר). אם יש לך קולות כאלה, ולדעתך אין בכך ספק (כמו שענית לי כעת), שמע להם. מה אתה שואל אותי?
ובפרט איני מבין מה יש לך נגד חז"ל שמכוח אותם קולות פנימיים חשו שהם אלוהים (לפי פרשנותך, תוך התעלמות מציוויי התורה של "לא תסור") ושיש להם סמכות לצוות ולחוקק? במה הם שונים ממך (שגם חש את עצמך אלוהים שיש לו סמכות לחוקק ולצוות)?
הסברתי למה כוונתי קול פנימי {דרך אגב לא התכוונתי לקולת פנימיים שלי, כך שלא הבנתי את הערתך "הזיות אישיות שלך"}אין הכוונה להזיות של חז"ל, איני חושב שהיו הוזים אני טוען שכדי להגיע ל 'אנטלגנציה מצפונית' גבוהה צריך אינטלקט גבוהה ומידות מתוקנות שלדעתי היו לחז"ל. אשמח אם תסביר לי למה כוונתך התגלות חיצונית באיזה אופן היא מגיעה . מקווה לשיח ענייני.
מבחינתי השיח כולו ענייני, כפי שהסברתי.
אז מהו אותו קול פנימי שאתה מדבר עליו? קול שיוצא מהשמים ורק אתה שומע אותו? כולנו שומעים אותו? (אז באיזה מובן הוא פנימי?) כבר אמרתי שאם הקולות הללו משמעותם הקשבה לצו שבא מבחוץ אין לי ויכוח איתך.
אמרת שחז"ל יצרו לעצמם סטטוס של אלוהים (במשתמע: בלי בסיס אמיתי). על כך שאלתי אותך למה להם אסור להקשיב לקולות פנימיים אם לך מותר?
בקיצור, אין לי מושג על מה מתנהל כאן הדיון. אנא נסח את שאלתך מחדש באופן ברור.
שאלתי פשוטה, מה הכוונה, ציטוט מדבריך: "צו שבא מבחוץ" { לדעתי זה הרבה יותר אבסורד מאשר 'קול פנימי' שהנך לועג עליו} מחוץ למה? מחוץ ליקום? מחוץ לאדם? ובאיזה אופן הצו הזה מגיע? אני מניח שזה לא קול ווקאלי..
הקול הפנימי אינו אבסורד. האבסורד הוא לראות בו משהו תקף ומחייב. הפניתי למחברת הרביעית חלק ג.
לא יודע אם זה ווקלי או אחר. הכוונה מחוץ לאדם ולבני האדם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer