סירוס חתולים בימינו

הרב שלום,

איזו סכנה יש לציבור מחתול שנשאר בבית סגור, כפי שהציג השואל? ניתן גם לומר שהבעלים חב בשמירתו, ולכן החובה היא עליו לשמור שהחתול לא יזדווג עם חתולה בחוץ. כלומר, איך במקרה הספיציפי הזה ניתן להתיר מעבר על איסור דאורייתא?

מדובר במדיניות ציבורית לגבי כלל החתולים. זו לא שאלה של חתול זה או אחר.

השאלה אם יש שוני במדיניות בין חתולים שננטשו ( או חתולי רחוב) לבין חתול בבעלות של אדם כלשהו. תוכל בבקשה לחדד את ההיתר עבור חתול בבעלות פרטית? איזו סכנה קיימת, בתנאי שאכן החתול נשאר בשטח הבעלים, על מנת להתיר עבור הקטגוריה הזו סירוס?
תודה.

ברור שאם אפשר לשמור עליו אין יתרון לסירוס. השאלה (טעמא דקרא) היא מה טעם לא לסרס אם אתה מונע ממנו לפרות ולקיים יחסים. זה נראה לי צעב"ח ואולי איסור גדול יותר (כי הוא מתמיד. כר"ן על שחיטה מול אכילת טריפה לחולה בשבת).

אני משאיר לו את האפשרות הפוטנציאלית להתרבות (ייתכן ובעתיד אתן לו להזדווג, או שיש לי גם חתולות או שאמסור אותו בעתיד וכו').
באומרך צעב"ח, אתה מניח שאם הוא לא מתרבה אז הדבר מצער אותו? במידה וכן, תוכל בבקשה לפרט על מה זה מבוסס?
באופן כללי, נראה לי שצריכה להיות סכנה די קונקרטית ומיידית (יחסית) כדי להתיר מעבר על איסור זה, עבור הקטגוריה של חתולים בבעלות פרטית ברמת שמירה סבירה. אני חש שזה קמת פתרון של "עצלנים". אישית, אני חושב שגם עבור חתולי רחוב זה צריך להיות פתרון של מוצא אחרון, אבל בקטגוריה הזו עוד אפשר לשקול זאת במידה ואכן יש ממצאים ברורים על סכנת מחלות וכו' (לפעמים נדמה לי שזו סתם מיסקונספציה של אנשים כמו שחזיר נתפס כחיה מלוכלכת/מזוהמת, אך איני בקיא בנתונים). מה דעתך?

לענ"ד לא ראוי לסגור את החתול שמיל שלא יסתובב, שהרי הוא קרוי על שם שמואל, שעליו נאמר: 'והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל את כל המקומות האלה…' 🙂

בברכה, מי ההוא

חתול בית שאינו מסורס ו אין לו חתולה רוב קורה 1 בורח נעלם חלילה נפצע, נדרס
2 האנשים שהוא מתגורר איתם מתחרפנים מהנזק שעושה, שורט, משתין מיילל (מצער גם את השכנים) במקרה הרע זורקים אותו לרחוב, במקרה הטוב מוצאים לו בית אחר שכנראה שם כבר או שהם עצמם יסרסו או שיקרה מה שכתבתי ב1
נדיר למצוא לכול חתול בית, אנשים שמחזיקים גם חתולות ונותנים להם להביא גורים. כי גם ככה קשה למצוא בתים לחתולים .
האם ההינו צריכים לא לגדל חתולים ולעזוב אותם לנפשם ברחובות זו כבר שאלה אחרת
אבל אדם שכבר מרגיל חתול לחיות בבית יש לו אחראיות וצריך לדעת שמאד קשה לחתול כזה להסתדר בטבע

במחילה מהרב מיכי, הקל וחומר שגוי.
יש איסור תורה על סירוס. אין איסור תורה על הריגת בעל חיים.
מעבר לכך, תמוה ומוזר להתיר כך בנונשלנטיות איסור תורה על סמך סברה בעלמא (שגויה כאמור).

כדי להגיע לאיסור תורה צריך לדבר רק על זכרים, ועל הוצאת אברי הולדה. סירוס של נקבות וסירוס באופן אחר כנראה לא אסור מה"ת. הבחנתי בין סירוס לצורך בני אדם וסירוס לצורך אחר. לגבי הקו"ח, אני עוד צריך לחשוב על כך (רק אעיר שלשיטתך ההיתר לשחרר עבד לצרוף למניין גם הוא לא אמור להיות מותר כי יש איסור בדבר. יש מצבים שבהם השימוש הותר ולכן גם כשהדבר עצמו אסור, אם הוא נעשה לצורך שימוש אנושי זה מותר. מה עם סירוס שנעשה לצורך טיפול רפואי, למשל?). ואין לי כעת פנאי להיכנס לזה.