סמכות
כשהסנהדרין הגיע למסקנה הלכתית משיקול דעת מוסרי או עובדתי, האם זה מחייב אותי למרות שאני לא מסכים עם הערכה שלהם ? (בפרט לדעתך שיש להם סמכות פורמלית רק בתחום ההלכה, אבל כאן קשה כי ההלכה עצמה נובע מעובדה…)
ברור שכן. גם כשהם הגיעו להחלטה מכוח קביעה עובדתית יש להם סמכות לכך, אלא במקום שההחלטה מבוססת על טעות דמוכח (כגון חידוש מדעי שהתחדש אחרי זמנם). אם הם הכריעו בשאלה עובדתית או ערכית בניגוד לדעתך אבל קבעו זאת כהלכה – זה מחייב. בדיוק כמו שבי"ד פוסק לאור בירור העובדות וזה מחייב את הצדדים גם אם אינם מסכימים לעובדות. אם הסנהדרין רק קובעת מה ראוי לעשות ולא פוסקת זאת כהלכה מחייבת – כאן כמובן אין חובה לציית. וכך גם לגבי התלמוד.
ברור תודה. מה שאתה אומר שאין לסנהדרין סמכות פורמלית בתחום המחשבה/עובדה, במילים אחרות אפשר לומר שהסנהדרין יכול לצוות עלי לעשות כך אבל לא לחשוב כך. מה עם קודשא בריך הוא ? האם לו יש סמכות לצוות עלי לחשוב א למרות שמטבעי הייתי חושב ב ? אני מבין/מניח שהוא כן יכול (כי כל דבר שכתוב בתורה מחייב כמקור סמכות), וא״כ ברגע שאני השתכנעתי שלחשוב א׳ זה צו אלוהי ישר ממנו יתברך, אסור לי לחשוב ב, אבל איך מבצעים את זה בפועל ? אם אני חושב ב שום דבר יעשה שאחשוב א ?!
תתפלא, אבל לא. גם הקב"ה לא יכול לצוות עליי לחשוב משהו. לאף אחד, כולל הוא, אין סמכות לגבי עובדות. אבל אם הוא אומר זה כנראה נכון, לכן ברמה המהותית אני אאמץ זאת. אבל לא בגלל סמכות פורמלית.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer