סמכות הגמרא ושינויים במנהג ובהלכה
משנה קידושין פרק ד' משנה יב' : מִתְיַחֵד אָדָם עִם אִמּוֹ וְעִם בִּתּוֹ, וְיָשֵׁן עִמָּהֶם בְּקֵרוּב בָּשָֹר; וְאִם הִגְדִּילוּ – זוֹ יְשֵׁנָה בִּכְסוּתָהּ וְזֶה יָשֵׁן בִּכְסוּתוֹ.
הרב יוני גוטמן ( dafyomi20.co.il ) בשיעורו על קידושין דף פ' הדקה ה 12:50/25:30 אמר: "ובסוגריים נאמר את הדבר הברור מאליו שהמשנה מדברת על העולם הישן, ואם ידוע לכם היום על אדם או אשה שישנים בקירוב בשר עם ילדיהם, חובה להודיע על כך מיד למשטרה"
קידושין פא ע"ב : הגדילו זה ישן בכסותו וכו': וכמה אמר רב אדא בר רב עזא אמר רב אסי תינוקת בת תשע שנים ויום אחד תינוק בן שתים עשרה שנה ויום אחד איכא דאמרי תינוקת בת שתים עשרה שנה ויום אחד תינוק בן שלש עשרה ויום אחד.
עם המהפכה התעשייתית לפני כ- 200 שנה, עם הפיתוח של מכונות אריגה, מחירי הבדים והבגדים ירדו מאד. בני אדם כבר לא ישנים בעירום.
לדעתי זה שינוי של נורמות מוסריות כתוצאה משינוי בטכנולוגיה ובתרבות.
למרות זאת, ערוך השולחן שנכתב לפני כ 150 שנה, חוזר על דין הגמרא (יו"ד סוף סימן כ"א).
מה דעת הרב ?
לא בטוח שצריך להודיע למשטרה, אבל זה בהחלט לא ראוי.
בהחלט ייתכן שינוי מוסרי כתוצאה מטכנולוגיה.
אם פוסק חוזר על דין הגמרא זה יכול גם לנבוע משמרנות גרידא. אבל לעצם העניין, ייתכן שבזמנו זה עוד היה מקובל. יש לזכור שכמות המיטות והחדרים לא הייתה כמו בימינו.
שינוי מוסרי, או שינוי ביכולת לממש את עקרונות המוסר? כבר אז הם נהגו בצורה לא מוסרית אלא שהיו אנוסים (גם במחשבה וגם ביכולת)?
שניהם. קשה להבחין בין השניים. במקרים רבים היכולת לממש קובעת את הגבולות של ההתנהגות ומה נדרש ממני. למשל, כשאני חי באזור חם אני אלך פחות צנוע. אבל גבולות הצניעות עצמם יהיו שונים שם, כי מה שנדרש ממני גם הוא פונקציה של הנסיבות.
האם זו (תלות בזמן ומקום) לא ההגדרה של מוסר רלטיבי?
ממש לא. בדיוק הפוך. עיקרון שמיושם באותה צורה בכל סוגי הנסיבות הוא רלטיבי. ראה משל בגדי הים הידוע שלי (חפש באתר).
לדוגמה, נשות השאלים זו תופעה לא צנועה בעליל למרות (בעצם בגלל) שהן מכוסות מכף רגל ועד ראש.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer