סמכות הדורות הקודמים
שבת שלום,
בדיון עם חבריי עלתה שאלה, ורצינו להתייעץ עם הרב.
דיברנו על האם הגישה של "לא חולקים על תקופה קודמת" היא מוצדקת, ומהר מאוד הגענו לשאלה האם מטרטנו היא להתקרב לאלוהים על ידי המסורת, או להתקרב אל המסורת.
הנפקא מינה היא שאם אין אנו מכוונים אל המסורת, אוחי יש עניין לאפשר לנו לחלוק על ראשונים ולנסות לכוון לסבןראים למשל מכיוון שיש לנו את הידע שלהם ועוד.
נשמח לשמוע את דעתך
תודה.
שלום ג'.
למה צריך להתקרב למסורת? מהי בכלל המסורת? לדעתי ברור שאין שום עניין להתקרב למסורת אלא לכל היותר כאמצעי להתקרב לקב"ה ולמלא את רצונו.
אין שום מניעה לחלוק על חכמי דורות קודמים, ואין שום קדושה בדבריהם. בכס"מ בתחילת פ"ב מהל' ממרים מסביר שאמוראים לא חלקו על תנאים והראשונים על התלמוד, רק בגלל שקיבלנו על עצמנו לא לחלוק עליהם. מאחרי התלמוד אין סמכות שאי אפשר לחלוק עליה (ראה רא"ש סנהדרין פ"ד סי' ו ועוד). הסיבה מדוע קיבלנו זאת על עצמנו היא מפני שיש חשיבות לשמר את היכולת שלנו כחברה לחיות יחד ולאכול אחד אצל השני ולהתחתן אחד עם השני וגם ללמוד יחד תורה, ולא בגלל שיש דעה אחת נכונה או שההלכה היא בהכרח הדעה הכי נכונה. הא ותו לא.
ועדיין, המסורת היא אמצעי טוב להבין את משמעותם של מקורות, ולכן אנחנו נוהגים ללמוד את המשנה דרך התלמוד ואת התלמוד דרך המפרשים. אבל בדיוק בגלל זה יש הצדקה לפעמים לדלג על המסורת אם אתה בטוח שתוכל להבין את המקורות הללו טוב יותר בעצמך. כמובן שזה מדבר על הראשונים והאחרונים, אבל על התלמוד עצמו אי אפשר לדלג כי יש לו סמכות הלכתית מחייבת.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer