סמכות הסנהדרין במקום נבואה ורצון ה'
שלום הרב,
רציתי לשאול את דעת הרב בעניין כח וסמכות הסנהדרין בגדרי נבואה.
ע"פ פשט הפסוקים בספר דברים בפרשיות ש"בעניין הקשבה לדברי הנביא" אשר בפרקים י"ג וי"ח רואים שהתנאים לכך שצריך להקשיב לנביא הוא 1. נבואותיו מתקיימות. 2. איננו מסית לע"ז.
אך לעומת זאת חז"ל מוסיפים גדרים לדעת שהנביא הוא נביא שקר, כמו מנסה לעקור מצוות מהתורה (ולא כהוראת שעה) ועוד.
השאלה שלי היא שקיים משהו מוזר בפרשנות חז"ל בדינים הללו כי כאשר הקב"ה מצווה את בנ"י בתנאים שנדע בהם שהנביא הוא איננו נביא שקר (וכן בפרק יח כתוב שמצווה להקשיב לנביא אמת ) זה רק במקרים הכתובים בתורה אך במקרה אחר הוא אכן משרה שכינתו על הנביא. זוהי מעין טענת עובדה של הקב"ה מתי הוא משרה שכינתו ומתי לא. כיצד בכח חז"ל למנוע עובדה זאת?
חשבתי על דוגמה טובה לשאלה זאת כאשר יעמוד מישהו כמו מוחמד ואכן יעשה מופתים רבים ונבאותיו יתקיימו ויאמר שרצון ה' לבטל את התורה והקורען הוא התורה החדשה. ע"פ פשט פסוקי התורה נראה שיש חובה להקשיב לו אך הסנהדרין ע"י לימודים שונים בתורה הפקיעו דבריו ועשו את מעמדו הלכתי כנביא שקר.
האם לרב נראה שאכן לסנהדרין יכולת להפקיע את רצון ה'?
האם במקרה תאורטי כמו המקרה של מוחמד הנ"ל הרב היה הולך אחריו?
חשבתי אומנם שיש חילוק מסויים במקרה הזה. שכח הסנהדרין לפרש את מצוות התורה והנבואה כתובה בתורה כמצווה. אומנם התגלות כמו מעמד הר סיני היא כבר כדבר מטא-הלכתי שאין כלל כח ביד סנהדרין. כמו כן, ייתכן שיש בכח חז"ל את היכולת לאסור הקשבה לנביא זה אע"פ שאכן זהו רצון ה'. אך זהו קצת מוזר וכי את עצמנו אנו עובדים או שאת הקב"ה אנו עובדים…
(אומנם ייתכן שכפי שגופא הספק הזה דורש סנהדרין אך מכנגד שמא הספק הזה דורש גופא נביא שיסביר את רצון ה' 😉 )
לא הבנתי את השאלה. במה זה שונה מכל דרשה שמוציאה פסוק מפשוטו. אם אכן יש לנו אמון בדרשות חז"ל ובתושבע"פ אז גם הפירוש הזה הוא רצון ה' והנביא הוא אכן נביא שקר. ממילא אין חובה לשמוע לו וחז"ל לא שינו מאומה.
תודה על המענה,
אני חושב שהחילוק הוא פשוט , הרי הרב מקבל שלא ירדו מסיני מדרשי התורה, אלא היכולת לדרוש את התורה.
אם כך, כאשר הקב"ה כותב לך טענת עובדה מתי הוא אומר את רצונו לנביא שתקשיב לו. ולפני שהסנהדרין טענו שנביא שכזה הוא פסול ע"פ התורה הוא כשר.
אך לאחר שהסנהדרין כתבו שהוא פסול כיצד יש בכוחם להפקיע את דברי ה' מתי הוא (הקב"ה) ידבר לנביא. זוהי מעין טענת עובדה שה' מסר ולא סתם חוק כמו לא תרצח.
מה זה משנה? אם ירד מסיני היכולת והסמכות לדרוש, אז יש לחכמים יכולת וסמכות כאלה. וכשדורשים את התורה מתברר שהקב"ה לא אמר לשמוע לנביא שלא עומד במבחנים שהרי מה שהוא אומר זה מה שיוצא לנו בדרשות. שוב, זה לא שונה מכל מדרש הלכה אחר.
אתה מתכוון שלאחר שניתן לחכמים את היכולת לדרוש אז הקב"ה משרה שכינתו ע"פ מה שדרשו וממילא כאשר מגיע נביא שלא כפי תנאי המדרש אז זהו סימן שה' לא התגלה אליו.
הבנתי נכון?
בכל מקרה השאלה עדיין נשאלת במקום שהנבואה קדמה לפסיקת הסנהדרין (למשל בשעה) ולפני שהסנהדרין שמעו על הנביא הזה כבר פסקו שנבואה מסוג זה היא נבואת שקר.
בכזה מקרה , הנביא קודם לסנהדרין?
מה השאלה?! כל פעם לפי ההלכה הנוהגת באותו זמן. זאת בהנחה שהחידוש של הסנהדרין הוא אכן חידוש ולא היה מקובל מיני קדם.
דווקא במקרה זה סביר בעיניי שלא מדובר בחידוש אלא בהבהרה שהיתה נהוגה מאז ומעולם, אבל זה לא מהותי לדיון.
תודה רבה!
ד"א למה נראלך שזוהי הלכה קדומה שלא ניתן לבטל גופי מצווה ?
לא הבנתי את השאלה. שנביא לא יכול לבטל גופי תורה? אמרתי שכך נראה לי, שכן יש כאן יציאה נגד התורה. באותה מידה שהוא לא יכול להורות לעבוד ע"ז.
התכוונתי שכתבת שלפי דעתך הרעיון שנביא לא יכול לבטל מצוות (לאו דווקא את כל המצוות אלא אפילו בודדות) היא דווקא הלכה קדומה .
אני מסכים שאכן הגיוני שכך הדבר במקרה שהנביא רוצה לבטל את כל התורה כמכלול. אך מדוע כאשר הוא טוען שרצון ה' לבטל מצווה בודדת, לשנות גדרי מצוות שכך יהיה הדבר?! דווקא נשמע הגיוני שממסד הנבואה ישמור על ממסד הסנהדרין וכן להפך.
טוב, אז לי לא נשמע הגיוני.
האם מו"ר יכול לפרט? מדוע נשמע הגיוני שנביא לא יוכל לבטל אפילו מצווה בודדת?
דוגמאות שיעזרו לקובי:
* אין יותר ע"ז של גדי בחלב אימו ולכן האיסור מבוטל.
* אין יותר ע"ז של כתובת קעקע, ולכן מותר קעקועים.
וכדומה.
א,
נראלי שדוגמאות אלו יעזרו למיכי במלחמתו עם השמרנים. (בטלה הטעם ובטל המצווה והחידוש של הנביא שזה גם בדאור' בניגוד לשיטת האדמו"ר שזהו בעיקר רק בדרבנן)
הדוגמאות שיעזרו לקובי הם אם כבר:
בא נביא וטוען שמצוות חמץ בפסח בטלה, ולכן האיסור מבוטל.
איני רואה מה יש כאן לפרט. אם הקב"ה מצווה אותנו לעשות X ואומר שזה מה שהוא רוצה מאיתנו, למה שישלח נבואה שמבטלת את המצווה הזאת? לכן רק סביר הוא שנביא לא יכול לבטל משהו מהתורה.
איני רואה טעם בדיון הזה. הדברים בעיניי מובנים מאליהם ולא דורשים שום הסבר. ומי שלא רוצה שלא יקבל.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer