סמכותו של התלמוד בימינו

כנגד הטענה ללכת אחרי רוב טועה, מקובל לענות את תשובתו של ר"י אייבשיץ.

השבוע מצאתי מאמר של ר"א ווסרמן בשם 'קובץ מאמרי עקבתא דמשיחא', ושם (בעמ' ה') הוא מביא תשובה זו בשם ר"י אייבשיץ, הוא מוסיף שכן מבואר גם בתורת משה של החת"ס, ואז הוא מוסיף תשובה נוספת ברוחדבריו שם במאמר, תשובה שדי קוממה אותי:

"אבל לפי המבואר למעלה בלאו הכי אין מקום לשאלה זו, דהכתוב אחרי רבים להטות נאמר בדיינין, שהן כולן כשרין לדון שאין נוגעין, אבל אם רוב הדיינין נוגעין ומיעוטן אין נוגעין, בזה שומעין למיעוט.

ובענייני אמונה ודת אי אפשר לאדם להכיר את האמת רק אם יהיה חפשי מכל תאוות העוה"ז, ואנשים כאלו אינם נמצאים בשום אומה ולשון רק אצל חכמי ישראל הקדושים כמלאכי אלוקים. ואף אם יהיו אצל חכמי האומות באיזהו זמן אנשים הנקיים מתאוות העוה"ז, אבל הם מיעוטא דמיעוטא נגד חז"ל הקדושים אשר היו לאלפים ולרבבות, כמאמרם שהיו נביאים בישראל כפליים כיוצאי מצריים… כי בלי עסק התורה אי אפשר לשום אדם להשתחרר מיצר הרע המטה את שכלו לרצונותיו", עכ"ל.

אגב, בציבור החרדי נשמעת טענה שה'סילופים' שקיימים בציבור הד"לי (וכ"ש בציבור החילוני), הם תוצאה של הנבלות וטרפות שהללו אוכלים ב'הכשר' הרבנות, שמטמטמים את ליבם (מה שלא ניתן לומר על מרא דאתרא שמתנזר ממאכלי בשר…).

מלבד שיש בטענות הללו התנשאות, יש בהן שמץ של הנחת המבוקש.

אכן. גם מקומם וגם מניח את המבוקש.

אבל הרפורמים הם הרוב בעולם, והם מבטלים את התלמוד. לא הבנתי את טענתך בפיסקה האחרונה.

הנוצרים הם רוב גדול יותר. שפיל לרישא דקרא.

פשוט זה נראה מהתשובה שיש כאן כמה דחיות ("מעבר לכל זה"), אז יש כאן בסך הכל דחייה אחת, והיא שהרופורמים הם מחוץ לגדר בעניין קביעת ההלכה.

אגב, זה יכול להסתדר לשיטת הרב קוק? הרי הוא טוען שחכמים יכולים לפרש את התורה איך שהם רוצים בהתאם לזמן ולתקופה, והסנהדרין היו הרפורמים של פעם, כך שלכאורה לשיטתו אכן קשה למה לא ללכת לפי הרפורמים?

ממש לא איך שהם רוצים אלא איך שהם מבינים. ודוק היטב.

(אני לא מצליח להגיב תגובה ארוכה, אז אחלק זאת לשתי תגובות:)

לא מדוייק הרב. הוא טוען שיש להם סמכות לפרש את התורה לפי איך שהם מבינים את ה*מוסר*, ולא כפי שעולה בפשטות מהכתוב בטקסט. כלומר, הסמכות היא להכפיף את הטקסט לעקרונות המוסר המשתנים בכל דור.
הדוגמא של הרב קוק היא שכשתקום הסנהדרין, ברור שהיא תפרש את הפסוקים של הקורבנות בצורה שלא תחייב את הבאתם, בגלל שהמוסר היום מראה שמצוות הקורבנות היא לא מוסרית בעליל. זו ממש לא פרשנות לפי "איך שהם מבינים" אלא לפי איך שהם רוצים להבין.

והרפורמים בעניין הזה הם בדיוק כמו הסנהדרין של הרב קוק, שהרי גם הם כמובן לא חולקים על כך שמצוות הצדקה שבתורה היא רלוונטית גם כיום, או איסור עבודה זרה, ורק שאר המצוות שלמיטב הבנתם כבר לא רלוונטיות כיום הם מבטלים: אין בעיה להתחתן עם גויים, הם לא עובדי ע"ז כיום, אין בעיה לעשות מלאכה בשבת כיום כל מלאכה היא קלה, אין לעשות ברית מילה, כי כיום זה לא מוסרי (כמו הקורבנות לפי הרב קוק).
בקיצור, הרפורמים עושים בדיוק מה שהרב קוק טען שבסמכותה של הסנהדרין לעשות, אחד לאחד. ראה על כך ב'לנבוכי הדור'.

המוסר הוא חלק מכלי הפרשנות (ראה ספרו של הלברטל, מהפכות פרשניות). אין לי בעיה עקרונית עם פרשנות רפורמית שתתבסס על כללי המוסר, אם הם היו מחויבים להלכה. אבל הם לא. מעבר לזה, יש שיקולי סמכות (בי"ד הגדול וכו') שהם מתעלמים מהם. ההשוואה הזאת היא היתממות.