עד כמה חובה עליי לציית, מבחינה הלכתית, לחוקי התעבורה

תודה.
מה מצדיק את האמירה שהחוק "מחייב רק ברמה שאזרח נורמטיבי מציית" ? בגלל שזה מגלה למה התכוון המחוקק ?

טענתי היא שסמכותו של השלטון בדמוקרטיה (להבדיל ממלוכה) היא מכוח הציבור שבחר בו, והציבור הוא שקובע את הסמכויות של השלטון. אם הציבור נוהג לצפצף קצת על החוק אז זה מגדיר את תוקפו של החוק, וממילא גם אין איסור הלכתי לעשות כן. תמיד הצחיקו אותי הממלכתיים שרואים את השלטון הדמוקרטי כ"מלוכה", ומקפידים על החוק קלה כבחמורה כאילו היה כאן דין דאורייתא. הם גם נוהגים ללמוד את הלכות ההתייחסות לשלטון מהלכות מלכים, שזה עוד אבסורד מאותו שורש. בשלטון דמוקרטי יש נורמות אחרות כיצד מתייחסים למנהיג (אפשר לצחוק עליו ולזלזל בו) וזה מה שקובע. זה 'מלך דמוקרטי', והלכותיו נקבעות לפי כללי הדמוקרטיה.

ברשותך אני אנסה ללכת עוד טיפה אחורה ואשאל: ומאיפה אתה למד את חובת הציות (ההלכתית) לאדם שהציבור בחר בו ? כלומר: מה מחייב אותי לציית להחלטת הציבור ?

מסברה. גם החובה לציית לקב"ה היא מפני שהציבור בחר בו. במעמד הר סיני כרתנו עמו ברית והתחייבנו לציית לו. הסברה הזאת היא שעומדת בבסיס כל מערכות המשפט בעולם שמניחות שאזרח צריך לציית לחוק שקבעה החברה. וההיגיון הוא שהאדם הוא פרט שמהווה חלק מהחברה כמו איבר באורגניזם. וכשהחברה קובעת משהו זה כמו שהוא עצמו קבע זאת.

גם החובה לציית למוסר היא מפני שהציבור בחר בו? ואם לא, מה ההבדל בין זה לבין המצוות?

לא הבנתי מניין ההנחה ולא הבנתי מה השאלה.

הרב כתב שהחובה לציית לקדוש ברוך הוא היא מפני שהציבור בחר בו. האם גם החובה לציית למוסר היא מכוח זה?

לא

מה ההבדל? למה ערכים דתיים צריכים קבלה של הציבור כדי לחייב וערכים מוסריים לא?

אתה שואל מה ההבדל ואני תוהה מה הקשר. מוסר הוא תנאי לקיום חברה ולכן אינו מותנה בהתחייבות. אתה לא פוגע בזולת כי אין לך זכות לעשות זאת. לא צריך שתתחייב לזה. לא בכדי הקב"ה בא בטענות לקין על רצח הרבה לפני האיסור ההלכתי לרצוח. וגם שבע מצוות בני נוח לא החלו בהתחייבות של בני נוח אלא הוטלו עליהם הר כגיגית.

גם אכילת חזיר פוגעת בערך כלשהו. בערך ההוא יש לי זכות לפגוע?

כן, כמו שלגוי מותר. רק מי שקיבל על עצמו את המשימה מחויב לזה. כנראה צריך רק קבוצה מסוימת שתימנע מחזיר.