על המדרון החלקלק
ערב טוב.
אם אני מבין את הדברים נכון, אתה מדגיש הלוך והדגש, שאין לפוסק לבטל דעתו מפני טיעונים חוץ-הלכתיים, דוגמת "המדרון החלקלק", כאשר אתה קורא לתופעה זו "המדרון החלקלק של המדרון החלקלק". אבל הרי מצינו עשרות טיעונים חוץֿ הלכתיים בש"ס. הרי מה הוא הרעיון של "סיג לתורה" אם לא זה. "אין לומר דבר זה בפני עם הארץ"(על אף שזה במחלוקת). "חכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה", ועוד רבים. איך הדברים שלך מסתדרים עם כך שיש תפיסה בולטת לעין בתלמוד ובראשונים של טיעונים חוץ הלכתיים?
ראשית, גם אם בעבר עשו זאת – אני לא חושב שזה אומר בהכרח שגם אנחנו צריכים לעשות זאת.
מעבר לזה, לא הבעתי התנגדות גורפת לטיעוני מדרון חלקלק. כל דבר לגופו. כמעט כל דיני דרבנן הם סוג של מדרון חלקלק (סייגים וגזירות).
וקח בחשבון שפעם לא היה מדיה ואינטרנט, פחות סיכויים שהעם היה עולה שזה בעצם סייג או וכדומה
חז"ל לא הסתירו מ'העם' שעשו סייג לתורה. העובדה שדבר מסויים הוא גזירה או תקנה נתבאר במשניות בברייתות ובתלמוד, שנועדו ללימוד לכל העם.
בברכה, ש"צ
שצ"ל, לא תמיד. יש לא מעט מחלוקות בשאלה האם דין כלשהו הוא דאורייתא או דרבנן. במקרים כאלה אין אמירה ברורה במקור הראשוני ולכן נוצרת מחלוקת. ואכן כל המקומות הללו קשים על שיטת הרמב"ם שבי"ד שגוזר או מתקן ולא אומר שזה מדרבנן עובר בבל תוסיף.
שצל, אין לומר בפני עם הארץ, מניח שהם לא יידעו. כיום בגוגל זה כמעט בלתי אפשרי. וק"ל
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer