על חיוב צניעות בנשים
שלום הרב,
האם יש איסור על האישה ללכת בלבוש שאינו צנוע בפני זרים (דאורייתא או מדרבנן), או שזה רק משום לפני עיוור? ובהתאם לכך, מהו הגבול לגבי חיוב ההשתדלות של האישה, שממנו על הגבר מוטל להתרחק והיא יכולה לעשות מה שרוצה?
מבחינה מעשית, אם הולכים לחוף שהוא נידח… האם העובדה שמדי פעם עוברים אנשים מחייבת לבוש צנוע? ואם יכולים לראות מרחוק שיש אנשים ולקחת דרך אחרת? האם יש הבדל בין יהודים שעוברים או גויים שעוברים?
שלום יצחק. זוהי שאלה קשה ואין לה גבול ברור.
לגבי חיובי צניעות, ראה ספרו של הרב הבר (מקרני שומרון) שסיכם את הדעות בזה. וראה גם מאמרו של ידידי נדב שנרב באקדמות.
הוא טוען שיסוד דיני צניעות אינו הכשלת הגברים, שכן בזה החובה היא עליהם.
ככלל, ברור שכשאישה הולכת בדרכה (ולא ברה"ר) וכדרכה זכותה ללכת איך שהיא רוצה. ואם מישהו עובר שם – שייזהר הוא. אגב, היכא דליכא דרכא אחרינא זה מותר גם לו ולכן היא לא מכשילה אותו (ראה פסחים כה).
אם מדובר בצניעות לא מדיני הכשלה, אין הבדל בין יהודי לגוי. אבל גם לגבי הכשלה, הרי איסור לפני עיוור קיים גם ביחס לגויים. השאלה היא האם מראות אסורים נאסרו גם על גויים. סביר להניח שזה לא גרע ממכשול פיסי, גם אם אין עליהם איסור הלכתי פורמלי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer