על יכולתו האינסופית של אלוהים

לפי מה שקראתי במקום שהפנת, אין חוקי הלוגיקה ברואים אלא הם נצחיים, האם הכוונה שחוץ מאלוהים עצמו ישנה עוד מציאות קדומה (שהרי א"א לומר שהלןגיקה היא חלק מאלוהים)? או בלשון אחרת האם אי אפשר להתייחס לאלוהים כמציאות פשוטה אינסופית שאין בה מקום לחלוקות והגדרות לוגיות או אחרות?

שאלה נוספת, לתפוס דבר (ממשי) בלי גבולות של מרחב וזמן לא ניתן, איך ניתן א"כ לתפוס את אלוהים שהוא מעל המרחב והזמן, הוא הרי לא ישות לוגית או מתמטית, ואם נאמר שהוא סוג אחר של ישות שלא בקטגוריה של תפיסה אנושית, איך נוכל לומר עליו שהוא כפוף לחוקים לוגיים אולי במציאותו האמיתית אין מקום לחוקים לוגיים למרות שאנחנו לא תופסים זאת (וכמו שלא תופסים אותו עצמו).

עוד שאלה, אם אלוהים "החליט" לברוא את העולם, מה זה אומר שיש לו מחשבות מתחדשות או הליכים מחשבתיים שניתנים לבחירה? ומהו מנגנון הבחירה שלו "חופשית" (והוא יכול לטעות חלילה) או מוכתבת מראש?
וגם אם יש אצלו תהליכים מחשבתיים, האם זה אומר שהוא "מציאות בזמן" ושייך אצלו עבר הווה ועתיד?

חוקי הלוגיקה אינם יש, ולכן הם לא נבראו ולא נצחיים. הם פשוט הם. זה כמו לשאול האם צורת הריבוע נבראה או שהיא נצחית. זו צורה ולא אובייקט (למעט אפלטוניסטים שמדברים על אידיאות). או האם 1+3=4 נברא או נצחי.

אולי אי אפשר לתפוס אותו חווייתית, אבל את הרעיון אפשר בקלות לתפוס. מה הבעיה? הוא לא כפוף לחוקים לוגיים כי זו לא כפיפות. הסברתי זאת. ובוודאי שאתה לא יכול לומר משפטים כאלה כי אתה כן "כפוף" להם. כל זה הוא פטומי מילי בעלמא, חבל על הזמן.

לא בהכרח. ייתכן שמראש התכנית היתה שהעולם ייברא ברגע או בשלב כזה וכזה. לא השתנה אצלו מאומה. מה עוד שמקובל כיום לחשוב שגם הזמן נברא עם העולם (במפץ הגדול), ולפני כן לא היה זמן.

עיקר השאלה (השלישית) הייתה האם אצל אלוהים יש התלבטויות או בחירות בין 2 דרכים או 2 רעיונות, אם כן האם הבחירה היא חופשית אצלו, ואם היא חופשית בלי שום סיבה או מניע קדום האם הוא יכול לבחור במשהו לא טוב?

ואם בעניני בחירה, איך מסתדר הרעיון ששייך לברוא יש מאין מנגנון עם אופציה לבחור באופן עצמאי בלי תלות בממציא, הרי הפוטנציאל של כל המנגנון הזה תלוי בממציא שלו?

איני יודע אם שייך לדבר על התלבטויות אצלו. אבל למה זה חשוב? הבחירה יכולה להיות לגמרי חופשית גם אם בוחרים בטוב. אבל מי שבעצמותו הוא טוב איני בטוח ששייך לדבר אצלו על בחירה במובן שאנחנו מדברים עליו לגבינו.
את השאלה השנייה בכלל לא הבנתי. אנחנו קיימים מכוח הבורא שלנו, ועדיין כל בחירה שלנו היא חופשית. מה הבעיה בזה? נכון שבלי שהוא היה נותן לנו כוח לעשות זאת לא יכולנו לבחור, אבל עכשיו משעה ניתן הכוח אנחנו בוחרים באמצעותו באופן חופשי בין אלטרנטיבות.

אסביר את השאלה השניה, כשממציאים מנגנון יש מאין חייב להיות שאין במנגנון יותר ממה שנתן בו הממציא (להבדיל מהמצאת יש מיש ששם הממציא משתמש בפוטנציאל שכבר גלום ביש הראשוני ממנו הוא מעצב את היש השני), וא"כ איך בידי האדם לבחור בצורה אלוהית ממש (כי הרי האדם הבוחר הוא אלוהי בחירתו – הוא ממציא אותה יש מאין ברגע שבחר בחופשיות מוחלטת בלי כל סיבה מכרעת קודמת)?

שאלה נוספת הקשורה בנ"ל, אחרי שהבורא המציא את הבריאה על כל מנגנוניה יש מאין מוחלט, האם הוא עדיין "מהווה" אותה בכל רגע במשמעות כל שהיא, או שאחרי הבריאה הרי מה שנברא עומד כבר לעצמו ויש לו מציאות שאיננה תלויה בכל רגע בבורא?

ועוד נוסף לנ"ל, איך שייך להבין בריאת יש מאין מוחלט, אני יודעת שיש ראיון אפלטוני על העולם כנאצלות של יש מיש עדין ודק יותר שהיה מעולם, האם היהדות המאמינה ביש מאין לא מנסה לומר משהו לא לוגי שפתאום נברא יש בלא כל מה שקדום לו?

ראשית סליחה שלמעלה כתבתי בלשון זכר. חשבתי שזה שואל ולא שואלת.

הבנתי את השאלה ועניתי עליה. איני רואה שום בעיה בבחירה חופשית יש מאין גם אם הקב"ה מהווה אותנו בכל רגע וגם אם לאו (שהוא ברא אותנו ועזב). כמו שאדם מתכנת מחשב וכעת המחשב יכול לעשות פעולות שהאדם לא יכול לעשותן, או במהירות גבוהה יותר. אין כאן שום בעיה. לדעתי הקושי הזה נובע סתם ממשחק מילים. חשבי על כך ותראי זאת.

לגבי השאלה השנייה, אין לי מושג, יכול להיות כך או כך. אבל זה ממש לא משנה לענייננו.

בשאלה השלישית, הרמב"ן מעלה את הקושי הזה הן בפירושו לבראשית והן בפירושו לפ"ג משיר השירים (בתוך כתבי הרמב"ן של שעוועל). יש סתירה בדבריו בין שני המקומות. בשיה"ש הוא מאמץ את התפיסה האפלטונית (בניגוד ל"יהדות" שתיארת) ובבראשית לא. במאמר שכתבתי פעם יישבתי את הסתירה, ואין כאן המקום. בכל אופן, כשלעצמי איני רואה בעיה. בריאה יש מאין אינה סתירה לוגית אלא חוסר יכולת. לכן אין מניעה למי שהוא כל יכול לעשות את זה.

לגבי מחשב אוכל יש מיש אחר, היכולות כבר היו בפוטנציאל קודם, האדם לא ברא אותם רק אירגן אותם, לגבי בחירה האפשרות האנושית הזו לבחור בצורה אלוהית (כלומר לחדש את הצד הנבחר יש מאין ע"י האדם) נבראה יש מאין, וא"כ איך שייך שהאדם יבחר בלא שפוטנציאל הבחירה כבר נתון בו מראש? (בפרט אם כל מציאות מחייבת שאלוהים מהווה אותה בכל רגע).

והאם יש יתכנות שהמציאות עומדת לעצמה בלא הויה אלוהית? א"כ זה כמו לברוא אלוהים חדש, שהרי הוא ברא מציאות נוספת על מציאותו וכביכול כבר איננו יחיד, ואם לא האם זה אומר שהבריאה היא ביטוי של האלוהות עצמה כלומר אין כאן משהו באמת חדש אלא צורת ביטוי של מה שכבר היה?

טוב. אנחנו תקועים. אנסה עוד פעם אחת:
1. פוטנציאל הבחירה אכן נמצא בו (זו היכולת לבחור) ולכן הוא יכול לעשות בו שימוש ולבחור בחירה מסוימת.
2. אכן במובן מסוים זה כמו לברוא אלוהים חדש. אז מה? על כך נאמר "והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע", ו"בצלם אלוקים עשה את האדם".

1. השאלה הייתה להבדיל בין מחשב לבחירה

2. השאלה הייתה בלא קשר לבחירה, אלא על האם אלוהים מהווה את המציאות בכל רגע או לא (אם כן, היא כאילו ביטוי של האלוהות עצמה, ואם לא זה כאילו שהוא ברא אלוהים חדש – מציאות חדשה על מציאותו)