על תערו של אוקהם וגבולות היהדות

שו"תקטגוריה: פילוסופיהעל תערו של אוקהם וגבולות היהדות
שואל שאל לפני 8 שנים

שלום
מתערו של אוקהם למדנו שעדיף להמעיט בהנחות כל עוד הן מספיקות כדי להסביר את מכלול התופעות. קראתי לאחרונה את מה שכתבת 'נגד' פרשני התורה, 'נגד' השגחה בזמן הזה ועוד כל מיני תופעות ביהדות. האם אין בהסבר חלקי לתופעת היהדות כדי להצביע על חוסר בתיאוריה כולה ? אפשר לטעון נגד דרכו ההרמוניסטית של הרב קוק אבל ישנה נקודה חזקה מאוד אצלו והיא שלא ידח ממנו נידח וכל דיבור ואף פטפטיא דאורייתא, מקבל משמעות ומצטרף למכלול ?
במילים אחרות, האם פרשנותך לתורה היא מכוונת-מפרשת או מחוקקת ?
 
וכדי שלא להשאיר את המייל חלק: שמעתי מלינים על כבודו שמזכיר יותר מידי את חכמי הגויים ואמרתי אענה חלקי גם אני:-)
במקום לומר בשיעוריך שיש פירכה לק"ו של בכלל מאתיים מנה ממכר שני ליטרי בירה אבל שלושה מותר, תוכל להזכיר את דברי התלמוד בסוף ב"ק (קיח,ב) ששני כבשים אסור לקנות מרועה שמא הן גנובות אבל ארבע מותר כיון שבעה"ב ירגיש.
 
שנה טובה ומבורכת לכולנו
 
בברכה,

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 8 שנים

שלום רב.
חן חן על הדוגמה. אכן יפה ובמקומה (אם כי דומני שיש קצת לחלק, ואכ"מ).
באשר לעקרון התער, פעם שמעתי פירכא מכוח תערו של אוקאם על הדואליזם שהיא תיאוריה פחות פשוטה מהמטריאליזם, שכן יש בה שני רכיבים ובו יש רק אחד. תערו של אוקאם הוא עיקרון שמשמש להכרעה בין תיאוריות נכונות. מביניהן בוחרים את הפשוטה ביותר. אבל אין לצדד בתיאוריה לא נכונה מחמת פשטותה (וכן הרחבתי בספרי אמת לא יציב). ותן לחכם וחכם עוד…
ומעבר לכל זה, השאלה מהי יהדות. האם כל דעה שאמר חכם או חכמים, חשובים ככל שיהיו, היא יהדות? יהדות או תורה בעיניי אלו דבר ה'. ולכן טענותיי לא פוגעות בחלק מהיהדות אלא מתמקדות ביהדות ומנסות להוציא ממנה את מה שאינו יהדות. זה מזכיר לי את פינתו הקבועה של קובי מידן ברדיו (דומני שהיא קרויה "כה אמרו חכמינו"), שם שמעתי פעם שהביא מימרא של איימי וויינהאוס (מחכמינו). ודוק היטב בכל זה.

מיכי צוות הגיב לפני 8 שנים

ברוך
לדעתי השואל העלה כאן שאלה חשובה מאוד, שגם אני מהרהר בה לעיתים כשאני קורא את דבריך.
מהי היהדות? להבנתי היהדות שלך כוללת את האמונה בתורה מן השמים ורואה בה מרכיב קריטי. גם אם עושים את כל הצמצומים האפשריים לאמונה זו- עדיין נותרים בבעיה.
כשמישהו מאמין בדבר כזה, אני מצפה ממנו כשיפתח את התורה ימצא בה פנינים, ושכל פסוק בה יאיר אותו. אם התורה אכן ניתנה מאלוהים- זה מה שמצופה ממנה.
אך כשהרב פותח את התורה, הוא נתקל בהמון קושיות שהוא צריך לתרץ, כך שע"פ עקרון התער של אוקאם לא ברור מדוע הוא לא מאמץ את התיאוריה הפשוטה יותר- שהתורה אינה מן השמים.
ניקח למשל את ספר בראשית, המלא בסיפורי מופתים ואגדות שקשה לי להאמין שאתה מאמין בהם כפשוטם. בטח תיאלץ להגיד שיש כאן משל או משהו כזה ולא סיפור שהתרחש במציאות.
נעבור לסוגיית ההשגחה, שהתנך מלא ממנה. גם כאן תצטרך להציע כל מיני תירוצים, כגון שבעבר הייתה השגחה ברמה גבוהה והיום פחות (הנחה שאין לה כל בסיס).
נמשיך עם המצוות- כאן אתה רואה בהרבה מהמצוות משהו ארכאי וחסר טעם, ושוב תאלץ לתת תירוצים, שהזמנים השתנו וכו'.
כמובן שאפשר לתת עוד דוגמאות, כגון בהיבט של פמיניזם ועוד.
ואני שואל- למה כל זה? האם אין זו תיאוריה הרבה יותר פשוטה לומר שהתורה לא ניתנה מהאל?
5 months ago

מיכי
שלום ברוך. זה מסוג השאלות שקשה מאד לענות עליהן. אתה צריך לשקול זו מול זו את שתי התיאוריות. שים לב שבהשוואה כזאת עליך לקחת בחשבון גם את המגרעות של התיאוריה שאתה מציע (שהתורה לא מהשמים). זה מעורר קשיים לא פשוטים (למשל לבני אדם מדוע ליצור מצוות מוזרות כאלה? או איך להתייחס למסורת שקיבלנו על תורה מן השמים, להיסטוריה הייחודית של עם ישראל, לתרומתו, לנבואות שמתגשמות ועוד ועוד. ראה במחברת חמישית באתר. אלו שמכחישים זאת נזקקים לתיאוריות די מפולפלות, ומשום מה אליהם לא באים בטענות על כך).
מבחינתי מתן תורה הוא סביר מאד אבל אם להיות ישר אני רואה שהתוכן שניתן שם לא ברור (היקפו ותוכנו), ולכן אני מציע לזה הסברים שונים. אבל בד"כ ההסברים הללו אינם דחוקים לדעתי (להיפך, בלעדיהם התיאוריה יוצאת דחוקה), ולכן בעיניי עדיפה התיאוריה המסורתית (בגוון שלי, כולל ההסברים שאני מציע).

זה באופן כללי, וכעת ספציפית להערותיך.

1. אני לא מצפה למצוא בתורה פנינים. ממש לא. מעודי לא מצאתי ולו פנינה אחת בתורה. בפיסיקה מצאתי הרבה יותר פנינים והרבה יותר חכמה וברק אינטלקטואלי. מה שיש בתורה הוא הוראות עבורנו. ההנחה שאמורות להימצא בה פנינים היא קלוטה מהאוויר ולאו כמי שהונחה דמיא בעיניי.
2. חלק מהתורה ייתכן שאינו מן השמים באמת אלא תוספות מאוחרות. מה דחוק בזה? אם לא כל התורה מהשמים עליי להסיק שלא ניתן שם מאומה? למה?
3. איני יודע מה היה בזמן שהקב"ה התגלה בצורה ישירה יותר. שם יכולים להיות כל מיני דברים, כמו ניסים ומופתים, ולכן אין לי דעה לגביהם. גם בריאת העוןלם היתה נס גדול הרבה יותר, ואני בהחלט מאמין בה. כך גם נבואה היתה אז ונעלמה, וכך גם לגבי השגחה. כל אלו חלק מהמדיניות של הקב"ה להסתלק עם ההתבגרות שלנו. למה זה דחוק?
4. לגבי המצוות, אני לא רואה בהן טעם מובן ולא חושב שצריך להיות בהן טעם כזה. מטרת המצוות היא לא מוסר ולא תיקון חברתי, אלא מטרה דתית (ראה טור 15). לכן בניגוד לתיאור שלך אני דווקא לא נזקק לומר שהזמנים השתנו כדי להסביר מצוות.
5. לגבי הפמיניזם אני בכלל לא רואה בעיה. התורה אינה אוסף ההנחיות שכתובות בתלמוד, שהרי גם הן נוצרו על ידי פרשנים אנושיים. אז מדוע שאנחנו לא נמשיך את הפרשנות הזאת בהתאם לתפיסותינו? מדוע אתה חושב שיש כאן בעיה כלשהי לגבי התורה? זה לא שינוי של מה שנתן הקב"ה אלא פיתוח ושכלול שלו. להבנתי התורה שניתנה מסיני היא רק חומר הגלם, וההלכה היא מעטה פרשני אנושי שנוצר וממשיך להיווצר (או לפחות צריך להמשיך) סביבו. מה דחוק בזה? אתה באמת חושב שמה שכתוב בתורה שבכתב יכול לכונן הלכה כלשהי?

ועדיין בשורה התחתונה אתה צודק שצריך להשוות בין האלטרנטיבות, אבל בהשוואה כזאת צריך לקחת בחשבון את המעלות והמגרעות של כולן ולא רק של אחת.
5 months ago

השאר תגובה

Back to top button