פירוש הסוגיה בב' ברכות דף י"ב ע"א
בנוגע לסוגיה בב' ברכות דף י"ב ע"א (שו' 23-45). האמת היא שהראשונים נדחקו להסביר סוגיה זו ובכל אחד מפירושיהם יש קושי והייתי נבוך עד שראיתי את פירושו של ד"ר מ' בנוביץ ('תלמוד האיגוד – ברכות פרק ראשון'): כל הראשונים יוצאים מתוך הנחה שהעם בירך בזמן האמוראים 'שהכול' על משקים, אמנם הדבר לא מוכרח מהתלמודים בספ"ו (ב' דף מ"ה ע"ב, ירו' פ"ו ה"ח) ואפשר שהיו מברכים 'בורא נפשות', שיש לה פתיחה וחתימה (ודלא כהר"ש ליברמן שכ' שברכה זו של ר"ט היא מטבע קצר), גם על שיכר, ולפ"ז הסוגיה הרבה יותר מחוורת ול"צ את הסברות הדחוקות של הראשונים, מה דעת הרב?