פלנטינגה והאבולוציה
הבאת את פלנטינגה ב'מדעי החופש' שאומר שאין יתרון אבולוציוני ביכולת קוגנטיבית על פני התנהגות אינסטינקטיבית.
חשבתי שיש לקוגניציה יתרון בכך שהיא: א' מצומצמת ולא צריכה להכיל אינספור פתרונות ספציפיים לבעיות ספציפיות. ב' הסתגלות לתנאים חדשים או אתגרים מפתיעים. דוקינס טוען בגן האנוכי (כשהוא מנסה להסביר את התודעה בטיעון כה טיפשי וריק שלא נותר לי אלא לתמוה על מה עלה לגדולה – בדיוק כמו יובל נח הררי) שהקפיצה העצומה ביכולת השרידה, הגיעה מהיכולת לערוך סימולציות 'דמיון' ובכך לשקול סיכונים מבלי להסתכן בפועל – זה גם מצדיק קוגניציה. (הוא מנסה לומר שם שפלטפורמת הסימולציות נהייתה רחבה כ"כ בשלב כלשהו שהיא הייתה חייבת להכיל גם מודל של עצמה ומכאן מודעות עצמית {הוא מתכוון למנטליות לא מודעות כשורת קוד במכונת הסימולציות}… טיעון שלא הייתי מצפה מתלמיד ביסודי.)
דעתך?
לא חושב שאתה צודק. גם אם יש קוגניציה ניתן לראות זאת במישור הפיזי בתהליכים נוירוניים. השאלה היא רק האם מתלווה לזה קוגניציה. ובכלל, הוספת קוגניציה היא עצמה סוגשל סיבוך, וכבר עדיף לסבך את הנוירונים. ומעל הכל, אצל מטריאליסטים אין בכלל הבדל בין שתי האפשרויות. הקוגניציה מתחוללת על ידי הנוירונים ומגיחה מהם.
מעביר משאלה מקבילה:
נזכרתי שפלנטינגה דיבר על אמינות הקוגניציה ולא סתם על יתרון שישנו או איננו.
עדיין אפשר לומר שאינסטינקטים אינספור – יכולים להיות לא אמינים, אבל קוגניציה (שכאמור יש לה יתרון אבולוציוני) סביר בהרבה שתהיה אמינה, בשביל שתהיה קוהרנטית ותסביר בעקביות שלל תופעות שונות. ולא מסובכת אינסוף בשביל להישאר עקבית למרות אי הדיוק שלה. כידוע, לשקר אין רגליים. אמר מי שאמר: "אין לי בעיה לחיות חיים כפולים, אני מסתבך בחיים השלישיים והרביעיים"
כבר נענה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer