פסיכופת, עונש ומוסר

אה, יפה. תודה על התשובה

א. הפסיכופת לא יכול להבין את הצו הקטגורי של קאנט?
ב. שיקול הדעת הוא הגורם שבלעדיו לא תהיה עילה לעונש? האדם לא זקוק לקבל החלטות מוסריות. מספיק שידע ממה להימנע (וגם זה לפי החוק לא נכון בגלל שאי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש). אם מטרת העונש היא כאמצעי מניעה ממילא אין צורך בשיקול הדעת. אם יש עונש מוות על הדרת נשים ואני מדיר למרות שאין לי מושג או הבנה בתחושה איך להיות מודר כאישה, אפטר מן העונש מוות?
ג, אי נימא דסיבת החיוב הוא שיקול הדעת א"כ נמצא שהעונש תמיד יהיה זהה למרות הבדלי המעשים האסורים והשלכותיהם.

א. חזי, הסברתי את זה. לא מדובר על ההבנה של הצו הקטגורי אלא על ההבנה שפעולה כזאת מסבה סבל לאחר ומשמעותו של הסבל. גם סוציופת לא בהכרח לוקה בשכלו
ב. הימנעות היא גם החלטה. ואכן תיפטר מעונש אם אינך יודע. אונס בדעות הוא אונס והוא פוטר מעונש.
ג. לא נכון. לא הרי רשלנות שמביאה למוות כרשלנות שמביאה למכה או הפסד ממון.
כל הנושאים הללו נדונו לעייפה באתר בעבר.

א. אני בסך הכול אומר שלפי קאנט אין עילה להקל על פסיכופת. הרב מסכים? אם לא מדוע? ההבנה לליבו של השני היא לא פרמטר בעולמו של קאנט. (אני מבין שעד כמה שהרב מנסה למחוק את עולם הרגשות אך הם אלה שמעצבים את עולמו המוסרי, ייתכן?)
ב. מה הקשר המושג החלטה לפה? ממתי שוגג הופך לאונס? למה הרב לא מסכים שמספיקה הידיעה על עצם כך שהדבר אסור (ולא משנה מי החליט על האיסור או אם מבצע האיסור מחליט שזה אסור). מהות האיסור שימנעו מעשייתו ובכדי להשיג מטרה זו צריך לדעת ממה להימנע ובכדי שזה ייאכף צריך עונש כהרתעה. מה לא נכון בהצגת הדברים? (לגבי הרדב"ז ואונס דיעה לא מצאתיו לפי המקור המובא בלינק שהרב שלח. יוכל כבודו לציין לי מיקומו בבקשה? יש רק שו"ת רדב"ז אחד?)
ג. תודה. איפה?
חנוכה שמח ומלא אור

אענה פעם אחרונה כי מיצינו.
א. הסברתי.
ב. הידיעה מספיקה, אבל אם אתה אנוס בדעתך אין לך ידיעה. אני מדבר על אי ידיעה מהותית (שלא יכולת לדעת, שכן לקחת את מיטב השיקולים שהיו בפניך) ולא על שוגג.
ראה שו"ת רדב"ז ח"ב סי' קפז.
ג. חפש.
ראה עוד בעניינים אלו כאן:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%9C%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94#_ftnref18

חיפשתי גם באינטרנט וגם בספר עצמו ולא מצאתי סימן כזה בח"ב. ח"ב מתחיל בסי' תקפ"ט.

טעות. הכוונה לח"ד סי' קפז:
ולא מצאתי טעם לפוטרו מן העונש זולת מפני שהוא טועה בעיונו ותקנתו קלקלתו. ולא עדיף האי ממי שטועה באחד מעיקרי הדת מחמת עיונו הנפסד שלא נקרא בשביל זה כופר. והרי הלל היה אדם גדול וטעה באחד מעיקרי הדת שאמר אין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו. ומפני זה הטעות לא חשבוהו כופר ח"ו דאם לא כן איך היו אומרים שמועה משמו. והטעם מבואר כיון שאין כפירתו אלא מפני שחושב שמה שעלה בעיונו אמת ואם כן אנוס הוא ופטור.