פרדוקס בוחן הפתע

משהו שחשבתי מתוך שינה (!) אולי זה שטויות, אעלה על הכתב ואראה אם זה ראוי להישלח אליך.
מה אתה אומר:
הפרדוקס מתרחש כשאנו מספרים סיפור שמגיע מיקום רציונלי ומתרחש בעולם האמיתי.
הפרדוקס קורה בכיתה רציונלית לחלוטין ומתנגש עם ההיכרות שלנו עם עולם לא רציונלי וקצר רואי… כדלהלן:
נניח אפילו שרק המורה לא רציונלי לחלוטין (לדעתי גם כיתה רציונלית לגמרי אין, אבל לצורך העניין)
הבוחן לא יכול להתרחש בשבת – את זה המורה שלנו מבין – אבל שם זה נעצר, בטיפשותו כי רבה, הוא מניח שניתן לערוך את המבחן ביום שישי ולהפתיע את תלמידיו הרציונלים.
ומשכך התלמידים הרציונלים יודעים שהבוחן לא יתרחש בשבת אבל בשישי מי יודע – עם מורה דביל כ"כ –
וכאן זה נעצר.
לעניות ניחושי, ככה זה אכן מתרחש במציאות.
בעולם רציונלי המורה שיקר ואכן אין בוחן פתע, אין בוחן או אין פתע.
עכשיו נסיר את המשקפיים שלנו שרואות עולם טיפש שבו מתרחשים "בוחני פתע לא מפתיעים שכן מפתיעים" ונבחן את הסיפור במבט רציונלי טהור:
מורה ותלמידים למדו על הפרדוקס ואז "הפתיע" אותם המורה והודיע על בוחן פתע שיערך בשבוע הקרוב. במקרה זה, כולם רציונלים. או אז התלמידים החכמים צריכים לומר כך: המורה כעת "לא רציונלי ולא במקרה" הוא משקר – או שלא יהיה בוחן ואם יהיה הוא לא פתע. התלמידים, שדואגים לציונים שלהם, מתכוננים לגרוע מכל – השבוע יהיה מבחן שלא בהפתעה. הם מקווים בכל מאודם שהמורה השקרן הלא רציונלי שלהם יערוך אותו ברוב חסדו ביום ראשון ויפתור אותם משישה ימים נוספים של הערכות מיותרת, אך בסתר ליבם הם חוששים שינצל את אי שפיותו הרגעית ויערוך את הבוחן דווקא בשבת (את אפקט ההפתעה כבר נטלנו בלאו הכי, זה שקול למורה שעורך מבחנים כל יום בשבוע) אז במניפולציה המרושעת שלו כלפי תלמידים עצלים הוא השיג תוצאות שמקבילות לבוחן פתע אמיתי, אבל פתע לא היה כאן, המבחן יכול להערך בשבת מבלי להפתיע אף אחד, המורה שיקר. ואם אחד הפרמיסים שלנו הוא שהמורה לא משקר, זה סתם פרדוקס של מטא שפה.