פרדוקס הוודאות
לכאורה הוודאות במשהו היא הנקודה הכי פנימית של תפיסת אמת. כלומר, המחשבה, הלוגיקה והטיעונים בעניין מסוים הם "הכשר" של הוודאות בו, ולאחר שיש וודאות אז אנחנו אומרים שדבר מה נכון. כאשר יש לנו וודאות שדבר מה אינו נכון אז נאמר שהוא אינו נכון ואם אין לנו ודאות אז אנחנו בספק (אני מקווה שהתיאור שלי נכון…)
התיאור הזה יוצר בעיה, אשמח אם הרב יעזור לי להתמודד איתה. הבעיה שיש כזו:
לכאורה, די ברור לכל אחד שישנם עוד נתונים או רעיונות שהוא טרם נפגש בהם או הבין אותם, או כלי ניתוח וחשיבה שהוא טרם השיג וכן על זו הדרך. ויתכן (ואף סביר, אולי וודאי) שמשהו מכל ה"לא ידוע" הזה יכול לערער על כל אחד מהדברים שהוא וודאי בהם. ממילא, הוודאות הזו, בהיות ה"לא ידוע" מערערת במובן מסוים על כל הוודאויות שיש לי. בנוסף, אני יודע שיש הרבה אנשים שוודאים בכל מיני דברים שאינם נכונים (וגם לי יצא להיות פעם או פעמיים בעבר להיות וודאי בדבר שהתגלה בהמשך כשקר). הבעיה ששני השיקולים (או הערעורים) האלו יוצרים מצב של חוסר וודאות בוודאות. ממילא, לא באמת הצלחנו לצאת מתוך מערכת הוודאות.
האם אין כל זה מזויף מתוכו? (וגם זה נאמר במערכת הוודאויות..)
אשמח עם הרב יעזור לי עם הפרדוקס
לא הבנתי את השאלה. האם אתה טוען שלעולם אין וודאות כי תמיד יכול להתגלות עוד משהו שלא חשבתי עליו? זה נכון מאד. אין וודאות בכלום. מה הפרדוקס כאן?
אולי המילה ודאות אינה מדויקת, היא באמת חמורה מידי. אפשר לומר במקומה "סביר ביותר" או "מתקבל על הדעת". ואז במידה ומקבלים את הקריטריון של "מתקבל על הדעת", אז הוא תמיד יעמוד בסתירה לעצמו, כמו שכתבתי.
האם כעת זה מובן?
אם אתה מדבר על סבירות במקום וודאות, איני רואה את הבעיה. אתה רק אומר שאיננו יכולים להיות בטוחים כי אולי פספסנו. נו? בדיוק בגלל זה מדובר על סבירות ולא על וודאות.
ודאות במשהו לרוב משמעו שאתה טועה. והיא הנקודה הפנימית של השקר. האמת אינה צריכה תחושות ודאות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer