צולנט' תמורת חסון מציל חיים.
הרב כתב כמה פעמים שיש עדיפות כלשהי לאתאיסט על פני מסורתי. [הרב מתכוון ככל הנראה על המסורתי הישן, שמקיים חלק, והחלק שלא מחמת מחמת עצלות או נחשלות מכוונת. ולא מבחירה מה נראה נכון לקיים ולהנכיח כמסורת ומה לא…]
האם יש עדיפות מוסרית ערכית ללא מתחסן מחמת שכך חושב שראוי, על פני מי שלא מתחסן מחמת אי רצינותו לחיים. אך אם יפתוהו בצלחת צולנט' [ע"ח המדינע] ירוץ להתחסן, יעמוד בתור, ואף ידחוף, וכולו זועק תנו חיסון תנו 2 תנו מה שאתם רוצים העיקר תנו לי כבר הצולנט' שבו חשקה נפשי…. ?
כן
בס"ד ד' באדר תשפ"א
הטעם הפרוזאי לאכילה סמוך לאחר החיסון, הוא שהחיסון עלול לגרום לכאב או לחולשה בסמוך לקבלתו, ולכן מגישים למתחסנים מידי דמיכל כדי לסעוד את ליבו. במיתחם החיסונים של קופ"ח לאומית שבו התחסנתי – הציעו למתחסנים ביסקוויטים וקרקרים, וכנראה יש המהדרים להציע למתחסנים צ'ולנט חם וטעים כדי להפיג את הרגשת הכאב או החולשה.
ביתר עומק יש לומר, שבהיות קבלת החיסון מצווה רבה, שבה מקיים האדם 'ונשמרתם לנפשותיכם' יחד עם 'מצווה לשמוע דברי חכמים', גדולי חכמי ישראל שהורו להתחסן ע"פ הנחיות הרופאים – הרי יש מקום לומר שראוי ללוות את קיום המצווה ב'סעודת מצווה' המבטאת את עשייתה בחיבה ובשמחה.
בברכה, שימ-צ'ו-לנט איש לה-ווינג
ועל דרך הרמז: 'צ'ולנט טעים' עולה בגימטריא: 'בחיסון לקורונה' 🙂
… 'טשולנט טעים' עולה בגימטריא: …
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer